הכשרה חקלאית לנוער // דוד בן גוריון
ההכשרה החקלאית שתינתן לכל הנוער, לרבות עולים עד גיל 26, שתי מטרות לה: צבאית והתישבותית. לפי דעת מומחים צבאיים שהתיעצתי אתם, וביניהם מומחים חשובים מחו"ל, לא יקום צבא יעיל בארץ זו, שהיא ארץ של עליה, אם הנוער, וביחוד העולים, לא יקבלו קודם־כל חינוך חקלאי שישריש אותם־בחיי־המולדת, ירגיל אותם לעבודה פיסית, יקנה להם את הלשון, הרגלי תרבות וסדר ומשמעת לפני שיכנסו לצבא סדיר. הכשרה בחקלאות תאפשר הקמת ישובי־ספר, שבלעדיהם לא יכּון הבטחון במדינה. ישובי־גבול אלה ישמשו חומת־מגן ראשונה במדינת־ישראל, לא חומת־אבנים, אלא חומה חיה. המדינה איננה יכולה לגזור על חלק מאזרחיה, שילכו ויתישבו על הקרקע ודווקא על הגבולות. אין אדם נעשה חלוץ על־ידי צו מגבוה. את כל החינוך בארץ בבית־הספר ומחוצה לו, בספרות ובעתונות, יש לכוון לכך, שיגדל לנו דור חלוצי, הרואה את יעודו הגדול בהיסטוריה היהודית והאנושית — לבנות את נשמות הארץ, להשתלט על איתני הטבע ביבשה, בים ובאוויר וליצור במולדת משק וחברה ותרבות, שישמשו אבן שואבת לבני־ישראל בכל התפוצות, ודוגמה ומופת לכל העולם.
(מתוך 'חזון ודרך')
לשיחה:
- מה מטרות החינוך החקלאי לפי המקור? מה הערך של חינוך חקלאי כיום בעינכם?
- גבולות אישיים ולאומיים- מה הזיקה בין המשמעת והגבולות החינוכיים העולים מן המקור לבין הסוגיה של התישבות בגבולות בה הוא עוסק?
