הארץ דורשת מאיתנו חיי מוסר // עינט קרמר
ייחודיותה של ארץ ישראל, כפי שהיא מופיעה בתורה, הינה הקשר בין אורח החיים עליה, לעצם החיים בה. עם ישראל מקבל יחד עם הכניסה לארץ שורה של הנחיות, שנועדו לבנות חברה בריאה, יצרנית וערכית, בה השפע הכלכלי תלוי חיים מוסריים מתוך מחוייבות חברתית ורוחנית. ומהי אותה דרך חיים הנדרשת מהעם?
לצד ההנחיות הדתיות והמוסריות הנדרשות לחיים בארץ, יש במקרא פירוט של "המצוות התלויות בארץ" – אוסף הנחיות לבעלי האדמה בנוגע לדרך הנכונה שיש לפעול כדי ליהנות מטובה. בהנחיות אלו בולטת התפיסה כי הדרך הנכונה ליהנות מן היבול היא תוך דאגה לשכבות החלשות בחברה ושיתוף שלהן ביבול וכן של המשמשים בקודש.
בשלב העבודה, על החקלאי לשבות אחת לשבוע (שבת) ולאפשר לעצמו, למשפחתו ולחלשי החברה העובדים לטובת תנובת האדמה לנוח, כמו גם לבעלי החיים המשרתים אותו; בשש שנות המעשה, שבהן החקלאי נהנה מפירות אדמתו, עליו להשאיר חלק משדהו המעובד לא נגוע ולאפשר לעניים לקצור את החיטה לתועלתם (פאה), להפריש להם את היבול הנופל מידיו בעת הקציר (לקט) ואת האלומות ששכח בשדה לאחר הקציר (שכחה); עם סיום הקציר או קטיף הפירות על בעל האדמה להפריש חלקים מהיבול לכוהנים (תרומה), ללוויים האמורים לשמש כמורי התורה לעם (מעשר ראשון), לחלשי החברה (מעשר עני) או לאכול בירושלים עם כל העם בטוהרה (מעשר שני); לאחר כל אלו על בעל האדמה לשתף את העניים בשפע על ידי הזמנתם לסעודות שבת וחג ומתן צדקה באופן קבוע…
עינט קרמר היא המנהלת החינוכית של השומר החדש ומייסדת הארגונים "טבע עברי" ו"שמיטה ישראלית".
- מה המשמעות של המצוות התלויות בארץ? איזה חברה ואילו נורמות הן נועדו לברוא?
- כיצד לדעתכם יתן לקחת השראה מהמצוות המחוברות לחקלאות גם לאלו שלא עוסקים בחקלאות?