סבלנות ופרספקטיבה היסטורית

סבלנות ופרספקטיבה היסטורית // הרב חיים נבון

איך מאתרים אבטיח מתוק? אציין בצניעות שפיצחתי את השיטה. בזמן שאנשים אחרים מכים את האבטיח ומטים אוזן להד כידעונים, בוחנים את הכתמים שבקליפה או את ירקותו של העוקץ, אני גיליתי את הפתרון הכי יעיל: אני מחכה. בחודש מאי, כמעט שום אבטיח אינו מוצלח; בחודש יולי, כמעט כל אבטיח מצליח. השיטה הזו פחות מרשימה מטכניקות הטפיחה המשוכללות שפיתחו גברי ישראל, אך יש לה יתרון מובהק אחד: היא עובדת.
אנחנו חייבים סבלנות. זה נכון בנושאים הגדולים של החברה והמדינה, וגם בשאלות הקטנות של הורות ומשפחה. חלק גדול מהלחץ שחווים הורים צעירים נובע מחוסר האמון שלהם בהתפתחותו הטבעית של הילד. אני זוכר את עצמי כהורה צעיר, מתבונן בילדי התינוק מנפנף בידיו וברגליו בחוסר אונים, כחיפושית המוטלת על גבה. לא יכולתי אז להאמין שיום אחד הדבר הזה יזחל, שלא לומר ילך. הזמן חלף כמנהגו, ופתאום, בלי ששמתי לב, הילד רץ.ההבדל הכי גדול בין הורים צעירים להורים מנוסים אינו הידע, אלא הסבלנות. הורים צעירים בטוחים שהילד יסבול מפיגור התפתחותי מתמיד אם המטפלת לא תקרא לו את שייקספיר בגיל חמישה חודשים. הורים ותיקים יודעים שכל דבר בעיתו. זה מוריד המון לחץ.
קיבוץ הגלויות עובד טוב בהרבה ממה שחשבנו. למה זה לא תמיד נראה כך? אולי משום שנחוצה סבלנות אפילו בשביל להעריך נכונה את ההיסטוריה. ההיגיון הזה נכון גם לגבי שאלות ציבוריות מכריעות. השסעים בחברה הישראלית מלחיצים אותנו מאוד, אבל כדאי לזכור שהחברה הישראלית היא תינוקת. רק אתמול, במונחים היסטוריים, קמה מדינת ישראל, ומיד קלטה עלייה בהיקף עצום. "בסוף פברואר לא יהיה לחם", כתב בן־גוריון הנסער ביומנו בתחילת 1951. בסוף איכשהו מצאו לחם, אך הבעיות החברתיות לא נפתרו. ואיך ייפתרו, כאשר יישוב קטן קלט הגירה בהיקף הרבה יותר גדול ממנו? איך ייתכן שלא יהיו מתחים חברתיים, בחברה שרוב אזרחיה לא יכלו להבין איש את שפת רעהו? ואנחנו לא מדברים כאן על היסטוריה עתיקה: אלו הסבים שלנו, שחלקם עוד חיים לצדנו.
הרב חיים נבון- הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט ישראלי.

1. אלו גורמים תרבותיים מעצבים אצלנו בחיים את היחס לסבלנות?
2. אילו תהליכים בחיים שלך דורשים פרספקטיבה סבלנית?
3. אילו תהליכים חברתיים בישראל מצריכים גישה כזו?