כי אם החרש תחרישי- הכרעה של אומץ אזרחי // יואל זילברמן
במגילת אסתר מופיע תיאור נוקב ביותר לאומץ אזרחי. אסתר חוששת לחייה, ובצדק, והיא משתפת בחשש זה את מרדכי. מרדכי מנסח באופן מדויק את מהות האומץ האזרחי: "אל תדמי בנפשך להִמלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרֵש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות?" האומץ האזרחי מעמיד את היחיד בשאלה אחת פשוטה: האם אתה נכון לשאת חלק ממשא העשייה או מעדיף להסתכן בהליכה לאיבוד כיחיד? מבחינה כללית, מרדכי מאמין ב"נצח ישראל" ובתפיסה שאם אתה לא תעשה, יימצא אחר שיעשה, אבל המחיר של ההימנעות מפעולה עשוי להיות כבד לפרט ולכלל. ובכך חוזרת אליך השאלה ומתחדדת: האם אתה מסכים לשאת חלק ממשא העשייה ובכך לא ללכת לאיבוד? שאלה זו מנסרת בכל חברה ובכל תקופה, והיא פונה אל היחיד, אל כל אחד מאיתנו. אך המערכה שאנו חווים נפתחה בתזכורת מטלטלת שהעניקו לנו רבים שלא נמלטו מהתמודדות אלא חתרו אל המערכה ואל המאמץ המשותף, תוך סיכון חייהם ובמטרה להציל רבים ולסייע. מסירותם ועוז רוחם של רבים, בחזית ובעורף, הם הד להכרעתה של אסתר במגילת הפורים ותזכורת לכולנו באשר למאמץ הפעולות שעוד לפנינו.
שאלות לשיחה:
- מהו האומץ לפי הקטע?
- שתפו בדמויות ופעולות שמהן אתם לומדים אומץ כזה.
- שתפו בהחלטות ופעולות שדורשות מכם אומץ מהסוג הזה.