שאיפת האדם // דוד בן גוריון
שאיפת אדם אין לה תחנה אחרונה, שבהגיעו אליה הוא אומר: כאן אני עומד ואיני זז יותר, כי השגתי הכל. לא יתכן דבר כזה. לא במציאות ולא בחזון התעלות האדם היא חתירה מתמדת למטרה. שבמידה שמתקרבים אליה – היא מתרחקת, או יותר נכון, רואים שהמטרה היא מאתנו והלאה. וטוב שאין להגיע אף פעם למטרה. חיינו היו מתרוקנים ומידלדלים אילו נסתם החזון ונצמדנו למטרה שהושגה. האנושיות עולה במעלה הר – ששיאו מגיע השמימה, כסולמו של יעקב.
ולא רק המדינה הקיימת אינה בגדר מטרה שהושגה, אלא גם אם תגדל המדינה שבעתיים לא נגיע לתחנה האחרונה של חזון הגאולה. בגולה יש מחיצה בין היהודי ובין האדם. בישראל מחיצה זו נהרסה וחזון הגאולה שלנו הוא יהודי ואנושי כאחת; ועם קום המדינה וגם עם קבוץ הגלויות ודבר זה עדיין רחוק וקשה כקריעת ים סוף, – לא הגענו ולא נגיע לקץ החזון. ולנוער בישראל דרוש חזון שהוא גם יהודי וגם אנושי, אבל לא שני חזונות נפרדים, אחד ליהודי שבנו ואחד לאדם שבנו, אלא חזון־גאולה והתעלות אחד, שלם, כולל, ממצה כל מאויי אדם וערכיו העליונים, ודבר זה נתון אך ורק בחזון המשיחי, שנתבשר תחילה על ידי נביאי ישראל. הוא לא נולד לפני שבעים שנה. ההיסטוריה שלנו אינה מתחילה בהכרזת המדינה, ולא בקונגרס הציוני הראשון, אף לא בעלית ביל"ו וביסוד פתח־תקוה ומקוה ישראל, ימיו כימי ישראל, ועוד זאת, חזון הגאולה של נביאי ישראל לא הצטמצם רק בתחומי העם היהודי, אם כי גאולת ישראל היתה חלק יסודי בלתי נפרד, מהחזון. עמוס לא חשש להגיד לעמו: “הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל, נאם ה'”. יהודים וכושים הם בני אדם שווים. יחד עם גאולת ישראל בישרו נביאינו גאולת כל העמים. כל העולם.
שאלות לשיחה:
- נסחו את עיקרי המקור במילים שלכם.
- מדוע החזון חיוני לאדם ולעם? מדוע חשוב לבן גוריון להעמיד חזון היהודי-אנושי מאוחד לדעתך?
- מה החזון המנחה אותך? כיצד לגבש ולחזק פעולה מתוך חזון?