מגילת נטיעה חלוצית // שלום קרניאל
כפר עציון כ"ו שבט תש"ד (1944)
בעזהי"ת , קבוצת אברהם – כפר עציון.
בעשרים וששה בשבט , ה' אלפים תש"ד , בשנה החמישית למלחמת העולם השניה, בגמר שנה אחת
לעלייתנו למקום ניגשים אנו, חברי קבוצת אברהם של הפועל המזרחי, לנטוע עצי פרי ועצי יער בכפר
עציון, לקיים את צו התורה "כי תבואו אל הארץ ונטעתם" , "לא לתוהו בראה, לשבת יצרה."
בזמן שנחלי דם של אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו הגענו הלום כדי לבנות
ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי יהודה, כי בנטיעות אלה פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו.
תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בנכר. לשורשיות אנו זקוקים ,
לאחיזה איתנה באדמת המולדת. זאת העבודה שאנו עושים במקום הזה.
העצים האלה שאנו נוטעים היום לסמל יהיו לנו, סמל דרכנו כחלוצי האומה, אות ברית עם אדמת
המולדת – "כי האדם עץ השדה". השורשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות
דבוקים בעולם המעשה, בבניין, נטיעה ועבודה. הענפים הגבוהים שיתרוממו אל על יעוררו אותנו כלפי
מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת החיים. זאת הדרך של אבותינו
הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה ועבודה.
מלפני אלפיים שנה היו ההרים מסביב הומים מריננת העצים ומצהלת החיים. היום הם עומדים
קרחים בשממותם. עם עלייתנו לכפר עציון נשבענו לא ננוח ולא נשקוט עד כי נגול את חרפת השממה
מעל פני ההרים ועד כי נכסה אותם במעטה עצי פרי ועצי יער אשר ירננו את שירת התחיה, לקיים מה
שנאמר: "ואתם, הרי ישראל , ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל –ונעבדתם ונזרעתם והרביתי
עליכם אדם כל בית ישראל כלה, ונושבו ערים והחרבות תבנינה".
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
שלום קרניאל:
נולד בקרקוב בשנת .1912 היה בתנועת הנוער של "השומר הדתי". עלה לארץ והצטרף ל'קבוצת
אברהם' החלוצית שהקימה את כפר עציון. נהרג בשיירת העשרה בחנוכה תש"ח .1947
בן 25 היה בנופלו, השאיר אחריו אישה ותינוק.
שאלות לשיחה:
- מה מסמלת הנטיעה לחלוצים במקור ?
- מה מסמלת נטיעה עברית כיום בארץ בעיניכם?
- נסחו 'פסוק'-משפט יסוד- למגילת נטיעה ברוח מעגלי הפעולה שלכם.
