בית ספר לסופרמנים/ להקת המושב
(שיר מאת עובדי חקלאות תאילנדים בישראל)
אנחנו מוכרים עמל — זה המצב שלנו.
אנחנו מוכרים עמל, וקוראים לנו עובד תאילנדי.
כולנו קמים מוקדם, זה הסטנדרט של עובד תאילנדי.
לא אכפת לנו אם העבודה קלה או קשה,
אנחנו נשארים איתנים למען החלומות שלנו.
העבודה מתישה והלב בודד אבל אנחנו מחזיקים מעמד ומוכנים לכל,
כי אנחנו בבית ספר לסופרמנים, אנחנו לומדים ומתרגלים סבלנות.
אנחנו מאמנים את הראש שלנו להביט מעבר לחוסר המעש,
הניסיון הוא התואר שלנו מבית הספר,
ההצלחה מגיעה עם הנחישות וההתמדה.
אז אל תוותר, תפוס את ההזדמנות בשתי ידיים ועשה כמיטב יכולתך,
כי אנחנו בבית ספר לסופרמנים, אנחנו לומדים ומתרגלים סבלנות.
אנחנו מוכרים עמל — זה המצב שלנו.
(תרגום: זהר אלמקייס)
לשיחה:
* איך תופסים את עצמם העובדים התאילנדים? מה הלך הרוח של השיר?.
* מה נוכל ללמוד מהם על יחס לאדמה ועל יחס לעבודה חקלאית?
