ערבות הדדית קדושה // דברי יששכר
ערבות הדדית היא אחת מערכי הליבה של השומר החדש. ככזאת, הרבה מהשפה ומהעשייה של הארגון מתבססים עליה. כמו מושגים רבים השגורים בפינו ומורגלים במעשינו, דווקא השימוש התדיר בערבות הדדית דוחק את הצורך לעצור ולהעמיק במשמעותה. בפרק יט, בתחילת פרשת קדושים, אנו מקבלים הצצה למקורות הערבות ההדדית, שהשפעתה ניכרת בעם היהודי ובמידה רבה גם מעבר לו. "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תיהיו כי קדוש אני.." לא ברור מפשט הפסוק האם מדובר בציווי: תיהיו קדושים! או שמא במציאות קיימת או עתידית: אתם עתידים להיות קדושים כי אני קדוש. לאחר הפסוק הראשון מופיע פירוט שמבקש לבאר את משמעות הציווי או את טיבה של המציאות החדשה. באופן מפתיע, הפירוט מתעסק ברובו בנושאים שבין אדם לחברו: יחס להורים, למיעוט, לזר ולחלש. הוא לא מתייחס לתחומי הקודש כמו שהכרנו עד כה בספר ויקרא. עד כה הורגלנו לזהות את הקדושה עם המשכן, הקרבת הקורבנות ובעבודת הכוהנים. כלומר, הקודש נתפס כמצוי במרחב הפולחני שבין האדם לאלוהים בלבד. בפרשת קדושים לעומת זאת, מתחדשת לנו נקודה יסודית וייחודית לגבי קדושה. הקדושה נמצאת גם בתחומים ארציים ושגרתיים כמו משפט, צדקה, שדה וקהילה. התורה מדגישה שעניינים בין אדם לחברו אינם נפרדים מהקודש אלא שזורים בו. הסיומת העקבית בסוף הפסוקים שמפרטים על מרחבי החיים השונים "אני ה' אלוהיכם" מבליטה את המסר ומחזקת את הבשורה הייחודית שיש בו. בהשוואה למיתוסים שונים בתקופה העתיקה התורה ייחודית בכך שקובעת שיש מטען של קודש ביחס בין אדם לחברו.
הערבות ההדדית שהתורה מחנכת אותנו אליה בפסוקים האלה היא לא רק עניין של בין אדם לחברו אלא גם בין אדם לאלוהיו. בהכנסת אלוהים למישור הארצי נוצקת משמעות נוספת ליחסים בין אדם לחברו. קשרו של אדם עם הוריו הוא לא עניין פרטי וסגור ביניהם אלא משפיע ומחובר לקשר של האדם עם אלוהים. כשערבות הדדית איננה רק מוסר אנושי שעונה על אינטרס חברתי אלא גם מצביעה על טובו של האדם בכלל ועמידתו מול אלוהיו, היא חזקה ואמינה יותר. אדם שפוגע בחברו צריך לעמוד מול אלוהיו בחשבון ולא רק מול האדם הפרטי שנפגע.
ערבות הדדית שיש בה מימד של קדושה מסבירה את החוסן שקיים בעם היהודי המאפשר לו לצלוח את אתגרי ההיסטוריה וההווה. מחידוש זה למדו הוגים רבים בתחילת העת החדשה ושאבו ממנו רעיונות לבניית הציוויליזציה המודרנית ועד היום.
מתוך התבוננות בעוצמתה של הערבות ההדדית בעם ישראל בהיסטוריה וכיום ניתן להבין את האמירה “קדושים תהיו” דווקא כתיאור של מציאות חדשה, ולא רק כציווי. מציאות הנוצרת מתוך הברית שנרקמה בין עם ישראל לאלוהיו – “כי קדוש אני ה' אלוהיכם”.
