להיות אחראי על הציונות // דביר יששכר
בעקבות קריאה במקרא בספר יהושוע, נכתב לקבוצת הלימוד "תורת האדמה" קריאה במקרא לצד מיזם "929 תנ"ך ביחד". אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ בלחיצה כאן.
משיעורי ההיסטוריה נוצר רושם שהציונות היא דוגמה לסיפור של הצלחה בלתי נמנעת, מושלם, מחויב במציאות, מתחילתו ועד סופו. אלקלעי והס בישרו, הרצל חזה, עליות ראשונה, שנייה ושלישית, התיישבות, שמירה, חקלאות, ובן-גוריון הכריז על הקמת המדינה. הכל מסודר לפי סיבה ותוצאה, שלב אחר שלב, מתקתק כמו שעון, ובסוף קמה מדינה. קשה להעלות על הדעת שסופו של הסיפור הציוני יהיה כמו זה של העם הארמני או הכורדי. נוח לנו לסכם בצורה כזו את הציונות; זה מקנה לנו שקט, סדר ויציבות, בכך שאנו נשענים על איזה כוח עליון שדאג לסדר את הדברים. תפיסה שכזו מונעת מאיתנו ללמוד בצורה עמוקה יותר את הציונות, להבחין בעקרונות ובערכים שהובילו אותה, ולהכיר לעומק את הדמויות שהובילו אותה. ובעיקר, היא מונעת מאיתנו להבין שהציונות היא כיום באחריותנו.
בפרק ו' בספר יהושע מתואר סיפור ההצלחה הצבאי הראשון של יהושע ועם ישראל עם כניסתם לארץ – כיבוש יריחו. למרות שיריחו היא עיר מבוצרת, "סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל", מצליח יהושע, בעזרת אלוהים, לפרוץ את החומות, לכבוש את העיר ולקחת שלל. לאחר הכיבוש המוצלח פונה יהושע ליעד הבא מצפון-מערב – העי. הניסיון הראשון של בני ישראל לכבוש את העי נכשל, הם מפסידים בקרב ומופתעים לגלות שכיבוש הארץ לא חייב להיראות כמו כיבוש יריחו. שתי סיבות גרמו לכישלון בניסיון כיבוש העי: הראשונה והמרכזית, כך נראה מהפסוקים, היא שאלוהים העניש את בני ישראל על כך שעכן חטא, ובניגוד לאיסור האלוהי לקח לעצמו שלל מכיבוש יריחו. הסיבה השנייה היא שבכיבוש העי, בשונה מיריחו, המרגלים לא העריכו נכון את מספר הלוחמים הנדרשים לכיבוש זה.
בדבריו של יהושע בפנייתו לאלוהים מונחת הנחת יסוד מוטעית, כזו הרואה את תהליך כיבוש הארץ כמובטח ומחויב, ללא תלות במעשיהם של עם ישראל. אם כך, כישלון כיבוש העי הוא תיאום ציפיות עם אלוהים בנוגע לתפקידו של עם ישראל בכיבוש הארץ. בתגובת אלוהים לדברי יהושע מופיעה פעמיים המילה "קום", המבטאת את הציפייה לפעול, לשנות ולהתקדם. אלוהים פונה ליהושע ומצווה אותו לבחון את מצב העם, לזהות את הסיבות לכישלון ולפתור את הבעיות. רק לאחר המעבר הזה – מציפייה פסיבית לנס לעשייה אקטיבית ואחראית – ורק לאחר שיהושע מתכונן אחרת לגמרי, בונה מערך מארב מתוחכם ומנהל את הקרב בעצמו, עם ישראל מנצח בעי. מעתה, ברור ליהושע שכיבוש הארץ תלוי בעם וביכולתו להנהיג אותו, ולא רק בהשגחתו של אלוהים.
זוהי נקודת המפגש בין דור כיבוש העי לדור ראשית הציונות. המשותף להם הוא ששניהם הכירו היטב מציאות של עם ללא ארץ, ללא בית. דבר נוסף המשותף להם הוא ההבנה העמוקה שלמעשיהם יש השפעה ישירה על המציאות; לצד אמונה בצדקת הדרך, הם פעלו בנחישות לתקן את מעשיהם ולהביא לתוצאות טובות. כשהמציאות מציבה בפנינו קשיים או משברים, התשובה אינה יכולה להיות נפילת פנים, ייאוש או ציפייה לכוח עליון שיפתור עבורנו את הבעיות. התשובה היא לקום, להביט למציאות בעיניים, לתקן את מה שדורש תיקון בשורות שלנו – ולצאת לעבוד.
