להילחם על הסיפור // דביר יששכר
בעקבות קריאה במקרא בספר יהושוע, נכתב לקבוצת הלימוד "תורת האדמה" קריאה במקרא לצד מיזם "929 תנ"ך ביחד". אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ בלחיצה כאן.
כשקוראים על מלחמות כיבוש הארץ בפרקים ט' עד י"ב בספר יהושע, קל ללכת לאיבוד בתוך רשימות המלכים, הבריתות והקרבות. מול עם ישראל מתייצבת קואליציה אדירה של מלכי הארץ – חזית מאוחדת שלוחמת בכל הכוח כדי למנוע את הכניסה של העם החדש. ובכל זאת, יהושע והלוחמים שלו מנצחים אותם בזה אחר זה.
לפי פשט הפסוקים, התשובה לניצחון היא פשוטה: אלוהים נלחם להם. הוא משליך אבנים גדולות מן השמיים בקרב מול מלכי הדרום, והוא זה שמסגיר את מלכי הצפון בידיו של יהושע. אבל אם נחפור קצת יותר עמוק, נגלה שהעזרה האלוהית הזו לא הגיעה בוואקום. ללוחמים של יהושע היה משהו שלמלכי כנען לא היה ולא יכול היה להיות: הייתה להם סיבה חזקה להילחם. היה להם סיפור.
הכנענים נלחמו על הבית הנוכחי שלהם, על הטריטוריה, על הכיסא שלהם. זה דחף חזק, אבל הוא מוגבל. לוחמי יהושע, לעומת זאת, החזיקו בראשם תודעה של סיפור ארוך, הם לא הגיעו לכנען במקרה. הם ידעו שהם החוליה הבאה בשרשרת שהתחילה בהבטחה לאברהם אבינו, עברה דרך כור ההיתוך של מצרים, קריעת ים סוף וההליכה במדבר. הם הבינו שהם לא רק מנהלים קרב טקטי על נקודה כזו או אחרת במפה, אלא נלחמים כדי לכתוב את הפרק הבא של העם שלהם – הגשמת ההבטחה וירושת הארץ. החיבור לעבר והידיעה שהם חלק ממשהו גדול מהם, הם שנתנו להם את הכוח לעמוד מול קואליציות המלכים המאיימות ולנצח.
אלפי שנים מאוחר יותר, ערב מלחמת העצמאות, דוד בן-גוריון מצא את עצמו בסיטואציה דומה להפליא. שוב קבוצה קטנה של יהודים בארץ ישראל, ושוב קואליציה של מדינות ומלכים מסביב שמתאחדת כדי להשמיד אותם. בן-גוריון ניסה להתחקות במדויק אחר רוח הלחימה של ימי יהושע. הוא הבין שבמספרים, בנשק ובכמות – אין לנו סיכוי מול צבאות ערב.
בפניותיו למפקדי צה"ל, בן-גוריון הדגיש שאת החיסרון בכמות אנחנו חייבים לנצח באמצעות האיכות. והאיכות, בעיניו, לא הייתה רק טכנולוגיה או טקטיקה צבאית עדיפה. האיכות האמיתית נבעה מהרוח – מהחיבור העמוק לעבר, מהתודעה ההיסטורית של הלוחם העברי. בן-גוריון ידע שחייל שמבין שהוא ממשיך את דרכם של יהושע בן נון, של המכבים ושל דורות של יהודים שחלמו על הארץ הזו, יילחם אחרת לחלוטין מחייל שנלחם רק כי פקדו עליו. כך הוא כותב בעצמו: "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ההיסטוריה היהודית במלים אחדות, הייתי אומר שלוש מלים: איכות מול כמות. תמיד בכל הדורות, מימי יהושע בן נון ועד מלחמת צבא-הגנה-לישראל, עמדנו מעטים כנגד רבים" (מתוך מאמר "יחוד ויעוד" 1964).
זהו שיעור גדול עבורנו, קיימת עוצמה אדירה הטמונה באדם הרואה את חייו כחלק מסיפור ארוך יותר, הפועל למען המשכיות והגשמת סיפורו. צריך לתת את תשומת הלב לכך, להתחבר לסיפור הציוני ובכלל לסיפור העם היהודי ומתוך כך להבין מה הפרק הבא שעלינו לכתוב ולהילחם למענו.
