צעדים ראשונים בפלמ"ח

צעדים ראשונים בפלמ"ח // חיים גורי

שלוש תמונות מתוך אלבום הפלמ"ח ( פורסם בשנת 1959) :

1. שיחת גיוס לפלמ"ח:

— באנו לקחת אותך.
— אני יודע.
— מוכן?
— כן.
— רוצה?
— רוצה.
— חשבת על הדברים?
— כן.
— ובכן, להתראות מחר.
— שמע…
— מה קרה?
— לא חשוב…
— מתחרט?…
— לא, לא, זה בסדר.
— ובכן, להתראות מחר,
— להתראות מחר.

2. התכנסות ראשונה:

כסף — לא היה. רכב — לא היה.
"ההתכנסות תבוצע ברגל" — נאמר בפתק שנמסר.
יצאנו לפני השמש והגענו אחריה.
מקום המפגש — חורשת האקליפטוסים ליד הכנרת, או מטע זיתים גלילי
או בית-אריזה אבוד בין פרדסים.
התחלנו ללכת. מאז הולכים אנחנו והולכים.
העלו אש. דיברו על העתיד ועל צווי החובה.
לבסוף דעכה השיחה ועמה האש. נרדמנו והדברים עברו עלינו כרוח לילה.
נשארנו מוטלים, מלבד זקפי המשמרות, מתכסים בטל.
היו שלא עצמו עין וראו אותות.

3. במסע:

לאחר ששרת — "אנו הולכים כמו מתים",/ והפסקת מפני שלא היה כוח לשיר,
והלכת צופה מהופנט/ ברגלי ההולך לפניך,
והחגור נעשה חלק מגבך/ מולחם בזעה ;
ונשבעת לשתות את כל מימי העולם,
וראית שארץ-ישראל איננה כה קטנה,
ושפתיך מלח קרוש/ וראשך גלגל
וראש חלומותיך סלע למראשותיך ;
ואתה הולך בכוח רגש הבושה
והערב יורד/ ואין שמש
רק אור ספק אור,
ואתה הולך
ואתה הולך
ומגיע וצונח
רחוק רחוק,
ושותק :
עשינו היום חתיכת-דרך, לכל הרוחות !

לשיחה:

• מה הלך הרוח הפלמ"חי שנפרש בקריאה בתמונות מילים אלו?
• שתפו בחוויות שטח שלכם שמהדהדות הלכי רוח דומים.
• עד כמה נחוץ הלך רוח כזה בימנו? מה חוויות שהוא מעצב? כיצד הוא מחזק אותנו בעשייה חברתית ובמשימה לאומית?