מצפן ציוני בקוטב // אמיר גוטפרוינד, מתוך “העולם קצת אחר כך” כשהייתי ילד קטן היה לי
אדישות ציבורית וחורבן // נאום חנן בן חנן הכוהן הגדול בניסיונו לשכנע את העם להילחם מול
היסטוריה של הפרט // דליה רביקוביץ תֵּשַׁע מִילִים אָמַרְתִּי לְךָ אַתָּה אָמַרְתָּ כָּכָה וְכָכָה אַתָּה אָמַרְתָּ:
בשם המלכה, למען הדבש! // דן לוינשטיין בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֵין דְּבוֹרִים מְסֻגָּלוֹת לָעוּף. הַיַּחַס בֵּין
אחריות ומנהיגות// חבורת הכותבים של השומר החדש אחת ההגדרות היפות של מנהיג (ובעצם של אחריות),
'מה שקורה לארץ קורה לבני הארץ' // מכתב המיוחס לצ'יף האינדיאני של סיאטל, כתגובה לבקשת
חורבן ותלישות // ברל כצנלסון שמעתי כי אחת מהסתדרויות הנוער קבעה את יציאת חבריה למחנה
הציונות כאידיאל שאין לו סוף // בנימין זאב הרצל "קראתי פעם בשם אידיאל שאין לו
