אבא לומד מבן // מוטי פרץ
מדברי האב מוטי פרץ מתוך דברי ההספד לבנו יהודה (במלאת 30 לנפילתו)
לזכרו הברוך של יהודה פרץ, מתנדב בולט במשפחת הפריארים בנוער השומר, לוחם גולני.
יהודה בני היקר …העשייה שלך לא ידעה גבולות. בהתנדבותך ב”שומר החדש” השקעת את כולך. נטלת אחריות אמיתית, סייעת לחקלאים בכל רחבי הארץ. החברים סיפרו כמה תמיד לקחת על עצמך משימות בלי חשבון נתינה טוטאלית. אהבת את חבריך אהבה עצומה. ובכל מקום שנגעת – נגעת באנשים באופן אישי, השארת חותם. אהבתך לעדי הייתה מעוררת השראה והשארת אבק לכולם כל כך אהבת אותה שפשוט אמרת שאתה מודה לאלוקים שהפגיש אותכם. היית רגוע ונינוח במעשיך, כמעט נונשלנטי אבל מידת הזריזות שלך הייתה מיוחדת. לא עשית דברים בפזיזות אלא להיפך, כל פעולה הייתה שקולה. אבל בין פעולה לפעולה לא נח לרגע. לא היו אצלך “קטעי קישור”. תמיד היית בתנועה, תמיד בעשייה, תמיד בהספקים. כמו שאמר אחד האנשים בשבעה: “אם נחבר את כל מה שעשית – לא ברור איך נכנס כל זה ב־19 שנה.”
הרבה אנשים אמרו לנו שלמדו ממך מהי הכרת הטוב. כיבדת אותנו ההורים שלך לא מתוך רצון לרצות, אלא מתוך רצון אמיתי לכבד, מתוך אהבה אמיתית. גם כחייל בגולני השארת חלל עצום. במחלקה הפיקודית, כלוחם נגביסט חוד הכוח הפיזי שלך נבע מכוחות פנימיים, מאידיאלים, מערכים, מאמונה. החברים במחלקה מציינים איך היית הרוח של המחלקה ביחד עם הכח שלא נגמר לא סתם היית שם – הייתה לך נשמהגדולה, ותפקיד משמעותי בעולם.
…בלוויה בקראתי את ההודעה ששלחת לי ביום הולדת שלי היום שוב קראתי זאת ונתפסתי לכמה שורות ששוב היממו אותי אלו מילים שמרגישות היום כמו צוואה, והן מראות עד כמה היית עמוק, אוהב ומעריך:
*“גם אם לפעמים אני נופל ועושה דברים בעייתיים – תדע שאני תמיד זוכר מה שלימדת אותי ושואף תמיד להשתפר… תמיד אומרים לי שאני מתנהג כמוך, ואני מתמלא בגאווה –כי אתה הדמות למופת שלי. אני כל כך מעריך את כל מה שאתה עושה בשבילי, ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו.
ועכשיו כשאני כותב את זה לך אני בוכה כולי ויש לי צמרמורת, כי באמת אני כל כך אוהב אותך, ואני לא מצליח להגיד לך את זה מספיק. אני באמת מצטמרר בשירים עם המילה אבא – כי אתה באמת חשוב לי, ואני לא חושב שאני אומר לך את זה מספיק. אז רק שתדע – שאני אוהב אותך בטירוף, אבא. מזל טוב.”*
יהודה – כשאני קורא את המילים האלו, אני מבין עוד יותר עד כמה אני לא רק אבא שלך – אני מעריץ אותך. יש שיר של הזמר סיני תור ״אבא שכזה״ שיר שאני ואמא מכירים אותו המון שנים עוד לפני שנולדת ואתה בשנים האחרונות ניגנת אותו ושרת אותו הרבה פעמים שיר שמראה את הקשר בינינו ואיך הוא התפתח במהלך השנים ורק עכשיו הבנתי גם למה:
יש בעולם ילדים שאבא שלהם תמיד אומר:/ בוא אחריי אני אכוון אותך./ אראה לך את הדרך.
יש דברים טובים ויש דברים פחות,/ יש דברים חשובים ויש בעולם ילד/ כן המון המון המון שטויות.
אני יש לי ניסיון, ס’תכל עליי –/ עברתי הרבה בחיי, בוא אחריי./ אתה שומע ילד?!
אני יש לי ניסיון, ס’תכל עליי –/ עברתי הרבה בחיי, בוא אחריי.
ויש ילדים שאבא שלהם תמיד אומר:/ בוא נלך ביחד יד ביד, נתבונן על העולם.
נסתכל קצת עם עיניים של ילד,/ ואז נתייעץ עם השכל הישר.
אז קפוץ, נתר לך בחצר,/ אני עומד כאן משגיח – לא ממהר.
קדימה ילד!!/ קפוץ, נתר לך בחצר,/ אני עומד כאן משגיח – לא ממהר.
אבל יש אבא כזה שאומר לך קדימה –/ רץ אחריך, מאמין בדרכך ועוד יותר ממך./
לאבא כזה אפילו השטויות של הילד זוהרות./ הוא אומר לו: אתה תוביל, אנחנו בדרך לאותו מקום./
(כן הוא אומר לו) אתה תוביל,/ אנחנו בדרך לאותו מקום.
ילד שאבא שלו הוא כזה – ממש מתבייש/ לא להיות הילד הכי טוב בעולם לאבא./ מבקש, משתדל כל חייו/ להגשים חלומו של אבא. "
יהודה, אתה הפכת אותי מהאבא הראשון – לאבא השלישי.
הפכת אותי לאבא מעריץ. גרמת לי להאמין בדרכך – אפילו יותר ממך.
ובחודש הזה שמענו עוד ועוד סיפורים,
והבנו שאתה השארת לנו צוואה לא כתובה:
- לעזור לאחרים.
- לשים לב לחלשים.
- לכבד הורים.
- לשים לב לילדים שלנו.
- לחזק את הקשר שבין אבא ובן.
- ובעיקר – לא לבטל זמן. להיות תמיד בתנועה, בעשייה, בזריזות ותמיד לראות את הטוב.