אל ספוד

אַל סְפֹד, /אַל בְּכוֹת/ בְּעֵת כָּזֹאת.

אַל הוֹרֵד רֹאשׁ!/ עֲבֹד! עֲבֹד!

הַחוֹרֵשׁ, חֲרֹשׁ!/ הַזּוֹרֵעַ, זְרַע!

בְּרֶגַע רַע/ כִּפְלַיִם עֲמֹל,/ כִּפְלַיִם יְצֹר,//

וּנְטַע וַעֲדֹר,/וְסַקֵּל וּגְדֹר,/ וּפַלֵּס וּסְלֹל,

מְסִלַּת הַדְּרוֹר/ לְיוֹם הָאוֹר.

וּנְטַע וַעֲדֹר,/ וְסַקֵּל וּגְדֹר,/ וּפַלֵּס וּסְלֹל,/

מְסִלַּת הַדְּרוֹר/ לְיוֹם הָאוֹר! //

בִּנְתִיב הָעֱנוּת/ הוֹלְכָה הַפְּדוּת,

וְזוֹעֵק הַדָּם/ לְנִשְׁמַת הָעָם:

הִתְנַעֵר וּפְעַל!/ הִגָּאֵל וּגְאַל! //

* מה הלך הרוח של השיר? מה נדרש מן האדם המבקש לשיר אותו כראוי?

* פרופ' מירב רוט מומחית ישראלית לשיקום שכול אמרה "נאמנות איננה נמדדת בלַמות עם המת, או בהיקברוּת נפשית עם מי שנמצא כעת במצוקה גדולה, זו לא נאמנות – זו אשליית נאמנות. נאמנות עבורי היא להצליח ליצור איזשהו גשר מהאדם שאליו אני קשורה, מהאור שבו, לאור של עכשיו ולאור של אחר כך." מה היחס בעינכם בין השיר לדברים?

*כיצד ניתן לנו להגביר מתוך הכאבים שלנו -יצירה?

*