במעשה ובלימוד // און ריפמן
במעשה ובלימוד. בדיוק בסדר הזה.
זה לא סלוגן, זה תפיסה חינוכית שלמה שאנחנו מובילים. ואני רוצה להסביר למה זה משנה הכל.
רוב מערכות החינוך בנויות הפוך – קודם לומדים, אחר כך עושים.
קודם כיתה, אחר כך שטח. קודם מבינים, אחר כך מיישמים.
הגיוני לכאורה, אבל זה מייצר משהו לא נכון – ילדים שיודעים הרבה על העולם אבל לא באמת חיים בו.
אנחנו בשומר החדש התחלנו מהמקום ההפוך.
תתחיל לעשות, תתקל בקושי, תשאל שאלות – ואז תלמד.
השאלה שנולדת מתוך מעשה היא שאלה אחרת לגמרי. היא דוחפת, מטרידה, לא עוזבת. והתשובה שמגיעה אליה נדבקת.
כשאתה שם ידיים באדמה קודם, משהו משתנה. כשאתה נוטע עץ לפני שדיברת על חקלאות, כשאתה בונה ערוגה לפני שלמדת על קהילה, כשאתה עוזר לחקלאי לפני שהסברו לך למה זה חשוב – אתה מבין אחרת. לא בראש, בגוף.
והלימוד שבא אחרי? הוא לא עוד שיעור. הוא תשובה לשאלה שכבר איתך.
ראיתי את זה שוב ושוב. ילדים ונוער שמגיעים לשטח עייפים, מתלוננים, לא מבינים למה הם פה. ואז מתחילים לעבוד. ואז משהו נדלק. ואז הם שואלים – למה החקלאי הזה לבד? איך הוא מחזיק מעמד? מה קורה עם הדור הצעיר בחקלאות?
זה לא דבר שקורה בכיתה. זה קורה כשיש לך עפר מתחת לציפורניים.
במעשה ובלימוד. תמיד בסדר הזה.
