החזית הסמויה במלחמה: כיצד האויב מנסה לפגוע בנו באמצעות הרשתות החברתיות? // ליאת כהן
החזית הדיגיטלית: כיצד האויב מנסה לפגוע בנו דרך עיצוב תודעה?
סרטוני לוחמה פסיכולוגית; תיעודי זוועות; דיפ פייק; ניסיונות השפעה זרה; תכנים אנטישמיים ואנטי ישראליים; בריונות מקוונת ועוד * המערכה הדיגיטלית אינה מסתכמת במאבק על התודעה, אלא מהווה חזית נוספת לכל דבר (לעיתים סמויה ומתוחכמת במיוחד) * אז מדוע חשוב כל כך שנכיר זאת וכיצד ביכולתנו להתגייס למאבק בזירה הדיגיטלית?
(ליאת כהן, מנכ"לית FUNIA וחוקרת טרנדים דיגיטליים)
זה לא סוד שהרשתות החברתיות הפכו לכלי התקשורת המשמעותי ביותר עבור צעירים בעשור האחרון, כשהן משנות באופן דרמטי את אופן צריכת המידע, התקשורת הבין אישית וכן עיצוב התודעה והזהות האישית והקבוצתית.
בישראל בני הנוער מבלים בממוצע 12.1 שעות ביום מול מסך, עלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות.
הן מספקות פלטפורמה ליצירת קשרים חברתיים ולקבלת תחושת שייכות, אמצעי לביטוי עצמי ובנוסף אף מהוות אמצעי מרכזי לצריכת מידע. למעשה, מחקרים מעלים כי צעירים רבים צורכים את רוב המידע שלהם דרך רשתות חברתיות, ולא דרך אמצעי תקשורת מסורתיים כמו טלוויזיה או עיתונים. כשאלגוריתמים משפיעים על אופן וסוגי תצוגת המידע למשתמש.ת ומתבססים על העדפות ספציפיות או אנשים שדומים לך וחושבים כמוך, אופי החשיפה למידע יכול לשנות ולהשפיע על האופן בו בני נוער מפרשים אירועים (אמירה זו רלוונטית גם בהקשר קהל של צעירים ומבוגרים במידה זו או אחרת – אך במאמר הבא יושם הדגש על בני הנוער).
בעולם, רשתות חברתיות הפכו לזירה מרכזית לפוליטיקה ואקטיביזם. תנועות מחאה רבות כמו Black Lives Matter ו-MeToo קיבלו תנופה אדירה באמצעות הרשתות החברתיות. גם בישראל בני הנוער השתמשו ברשתות החברתיות כאמצעי לביטוי מחאתי ואקטיביסטי ועל מנת לתמוך בהסברה הישראלית: 48% מבני הנוער דיווחו שהם שיתפו תכנים ועשו לייקים כדי לתמוך בישראל, 65% ביצעו פעולות כמו הורדת עוקב, חסימה ודיווח על תכנים שנחשבים בעיניהם כפעולות נגד ישראל (על פי דו"ח החיים הדיגיטליים של בזק).
המלחמה הובילה גם לעלייה משמעותית בשימוש ברשתות החברתיות, במיוחד בקרב בני נוער וילדים: 61% מבני הנוער דיווחו על עלייה בשימוש באינסטגרם בעקבות המלחמה, 56% מבני הנוער הגבירו את השימוש בטיקטוק ו-66% מבני הנוער דיווחו על שימוש מוגבר בטלגרם. בנוסף, המלחמה הביאה עמה גם התמודדות מורכבת עם תכנים קשים שבני נוער נחשפו אליהם באופן מוגבר שרבים מההורים ואנשי חינוך כלל לא מודעים לקיומן.
אלו הרעות החולות הדיגיטליות שחייבים להכיר:
· 1) חשיפה לזוועות – מחקרים משקפים עלייה ברמות חרדה, פחד ודיכאון בקרב בני נוער שנחשפו לתכנים אלימים ברשתות החברתיות. לאורך חודשי המלחמה הרשתות הוצפו בתכני תעמולה פסיכולוגית, סרטוני לוחמה פסיכולוגית של חמאס ותיעודי זוועות קשים מטבח ה-7 באוקטובר ובכלל. מחקרים משקפים כי חשיפה מתמשכת לתכנים אלו עלולה להשפיע על התפתחות זהותם של בני הנוער ועל היכולת שלהם להתמודד עם מצבי לחץ בעתיד. התיעודים וסרטוני הזוועות לעיתים קרובות לא תווכו לבני הנוער ובעיקר לא ננקטו צעדים להתמודדות עם השפעות הצפייה בסרטונים על רווחתם ועל בריאותם הנפשית.
· 2) דיפ פייק – דיפ פייק (Deepfake) הוא טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ליצירת סרטונים, תמונות או קבצי שמע שנראים או נשמעים כאמיתיים, אך למעשה הם מזויפים. הטכנולוגיה משמשת ליצירת דמויות דיגיטליות שמבצעות או אומרות דברים שמעולם לא קרו במציאות. אחת הבעיות המרכזיות הנגרמות על ידי תופעת הדיפ-פייק היא שאנשים נוטים להאמין באופן כמעט אוטומטי לתכנים שתואמים את עמדותיהם, מבלי לבדוק את אמיתותם. התנהלות זו מובילה להקצנה ולהתחפרות כל צד בעמדותיו. זהו בעצם סוג נוסף של פייק ניוז: מידע כוזב או מטעה המוצג כחדשות אמיתיות, במטרה להטעות את הציבור, להשפיע על דעת הקהל, אך למעשה בתוכן ויזואלי ולא טקסטואלי.
על פי המכון למחקרי ביטחון לאומי, המלחמה בין ישראל לחמאס מהווה לפי חוקרים מסוימים מקרה חסר תקדים להפצת דיפ-פייק. עם תחילת המלחמה, הרשתות החברתיות הוצפו בזיופים שהיוו אתגר חדש עבור מערך ההסברה הישראלית. מנכ"לית רשת CBS אף ציינה כי רק 10% מתוך למעלה מאלף הסרטונים שהתקבלו במערכת החדשות בנוגע למלחמה בין ישראל לחמאס היו אמיתיים. מגזין TIME דיווח כי לפחות 14 טענות שקריות על המלחמה זכו לכ-22 מיליון צפיות ברשתות כמו X (לשעבר טוויטר), טיק-טוק ואינסטגרם בשלושת הימים הראשונים למלחמה. בנוסף להפצת מידע כוזב, ארגוני טרור עושים שימוש בטכנולוגיות דיפ-פייק כדי לזרוע פחד ובהלה בקרב הציבור – מה שמעיד שוב על אכזריותו של האויב ויכולת התחכום שלו. למעשה, ניכר כי האויב מכיר את אופן החשיבה שלנו ודפוסי ההתנהגות הדיגיטליים שלנו, אולי לא פחות מאיתנו – וכן כי הוא מנסה להשתמש במאפיינים אלה על מנת להוליך את את התעמולה השקרית ומסעות ההפחדה שלו באופן מתוחכם – היישר לבטן הרכה שלנו.
3) ניסיונות השפעה זרה ברשתות החברתיות – מאז פרוץ המלחמה מתאספות עדויות ליותר ויותר ניסיונות להשפעה זרה על האוכלוסייה בישראל באמצעות הרשתות החברתיות. השפעה זרה ברשתות החברתיות מתייחסת לניסיונות של מדינות זרות או גורמים חיצוניים להשפיע על דעת הקהל והליכי קבלת ההחלטות במדינות אחרות, בדרך כלל באמצעות הפצת מידע כוזב או מעוות. השפעה זו מהווה סכנה משמעותית משום שהיא מנצלת את הפלטפורמות הדיגיטליות כדי לערער את האמון במוסדות ציבוריים, ליצור קיטוב חברתי ולהטות את השיח הציבורי לכיוונים מסוימים. הסכנה הופכת גדולה יותר, היות ונסיונות השפעה זרים אלה נעשים באופן סמוי ומתוחכם – באופן שמקשה לעיתים על זיהויו של תוכן שכזה, מה שהופך כמובן אותו למסוכן יותר. שוב – האויב שלנו הופך מתוחכם כיותר, מסוכן יותר. בישראל נחשפו מאז המלחמה מספר נסיונות איראניים להשפעה זרה, ומקרים דומים נחשפו גם כן קודם לכן. אחד מהם לדוגמה הוא רשת "אדוק" שפעלה בכמה פלטפורמות – פייסבוק, טוויטר וערוץ טלגרם – ופרסמה תכנים בעלי אוריינטציה ימנית הנוגעים לחברה החרדית. חברת Meta אישרה ל־BBC שמאחורי הרשת עומדים מפעילים איראניים. חשבונות הפייסבוק והטוויטר המשויכים לרשת נסגרו, ערוץ הטלגרם שלה ממשיך לפעול. הרשת פרסמה אמירות נגד המשטרה וכן אודות תפקודו הלקוי של צה״ל, מתוך מטרה להעמיק את הפילוג והשיסוע בישראל.
4) תוכן אנטישמי – מאז פרוץ המלחמה גברו ההאשמות נגד טיקטוק בגין הפצת תכנים אנטישמיים ואנטי-ישראליים. הביקורות על טיקטוק בהקשר זה מתמקדות הן בתכנים שנוצרו על ידי משתמשים פרטיים והן באלגוריתם של הפלטפורמה, שעל פי הטענות מקדם תכנים שנויים במחלוקת. משתמשים בטיקטוק העלו סרטונים הכוללים קריאות לשנאה, הכחשת שואה ועשו שימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים. במקרים מסוימים, הסרטונים הללו זכו לפופולריות רבה, נצפו על ידי מיליוני משתמשים וזכו למאות אלפי לייקים ושיתופים. טיקטוק הואשמה גם בהפצת תכנים המביעים עמדות אנטי-ישראליות בצורה חריפה, כולל סרטונים שמציגים את ישראל באור שלילי ומטעה, תכנים המעודדים אלימות נגד ישראלים, והכחשת זכותה של ישראל להתקיים. ביקורת נוספת הופנתה כלפי טיקטוק בשל היעדר פיקוח יעיל על תכנים מסוג זה, טענות על כך שהחברה לא מגיבה בצורה מהירה ויעילה לתלונות על תכנים אנטישמיים ואנטי-ישראליים, תרמו לתפיסה כי הפלטפורמה לא עושה די כדי למנוע הפצת שנאה.
5) בריונות מקוונת (Cyberbullying) – רבים חוו התקפות אישיות מקוונות על רקע דעות פוליטיות, מוצא אתני או זהות. מתקפות אלו כללו הטרדות, איומים, והשפלות פומביות שכוונו כלפי יחידים בשל השתייכותם לקבוצות מסוימות או עמדותיהם בנוגע למלחמה או לחטופים. בין היתר נערך על בסיס תכוף שיימינג ציבורי לאנשים שהביעו דעות שלא היו פופולריות או שהתפרשו כפוגעניות כלפי קבוצה מסוימת והפכו למטרות ברשתות החברתיות, עם קריאות להחרמה או חשיפה מכוונת של מידע אישי (doxing): מקרים בהם פרטים אישיים כמו כתובות, מספרי טלפון או פרטים משפחתיים של אנשים הופצו ברשתות החברתיות במטרה לגרום להם נזק פיזי, כלכלי או נפשי. תופעה זו מוכרת כ"דוקסינג".
6) הגברת הקיטוב החברתי – על אף המלחמה, הפילוג והשסע מעמיקים. הרשתות החברתיות העצימו את הקיטוב החברתי, כאשר כל צד מתקבע בעמדותיו ומקבל חיזוק מהדהוד של דעות תואמות בלבד. הדבר מוביל להקצנה בעמדות ולהעמקת הפילוג תוך קושי רב יותר לקיים דיאלוג פתוח או להבין את עמדות הצד השני.
התופעות המחרידות הללו שצברו תאוצה משפיעות על שיקול הדעת וגיבוש הזהות והדעות של בני נוער (וכן, אף על צעירים בכללותם ומבוגרים במידה מסיימת). לצד זאת, כמובן שהיו גם מחוות מרגשות ופרץ של ביטוי פטריוטי למדינה בדמות סרטוני התגייסות לדגל, תמיכה בחיילים, ערבות הדדית וסיוע.
לא באמת אפשר להתנתק מהרשתות החברתיות או להטיף לבני הנוער להפחית את השימוש. במקום זה, נדרש להשקיע באמצעים לפיתוח חשיבה ביקורתית בקרב בני נוער בעידן של פוסט אמת [חלק מהמאבק נגד התופעה מחייב התנגדות לשימוש בצירוף הלשוני הקטגורי הזה, כי אין דבר כזה פוסט אמת, יש אמת ויש לא-אמת, וזה לא ישתנה גם אם לא יחיה אדם אחד בעולם, ולכן יש לעשות שימוש במלים מסייגות, כמו למשל: 'בעידן המכונה פוסט-אמת'], לפתח מיומנויות להטלת ספק במידע ובתכנים ברשתות החברתיות ובראש ובראשונה לחשוף ולהכיר להם את השיטות הזדוניות להפצת תוכן כוזב והדרכים המתוחכמות שלו לשכנע.
אז איך מפתחים חשיבה ביקורתית בקרב צעירים לנוכח השימוש הזדוני ברשתות החברתיות?
1. מודעות – העלאת מודעות דרך הצגת מקרים, טכניקות ומחקרים המשקפים את השימוש הזדוני ברשתות חברתיות ככלי לזריעת פחד ואימה, שמטרתו להוביל לקיטוב ולסכסוכים וכן לאטימות לזולת.
2. היכרות עם האלגוריתמים – חשיפת המנגנונים של האלגוריתמים, כיצד הם פועלים וכיצד הם משפיעים על התכנים הנחשפים בפיד היא חשובה כדי להבין מדוע אני נחשף לתוכן שאני רואה. מודעות זו עשויה לסייע להבנה כי המידע המתקבל בפיד מותאם באופן אישי ושאינו משקף בהכרח את המציאות הרחבה יותר.
3. הנחלת כלים לבדיקת המידע – הצלבת מקורות מידע מגוונים כדי לוודא עובדות, חיפוש סימוכין בכלי תקשורת מרכזיים, בחינת נתונים וסימוכין למידע וכן בדיקת מקור המידע. ישנם גם כלים חדשניים בדפדפנים המאפשרים בדיקת אמינות של מקורות ואתרים.
4. הטלת ספק – ללמד איך להימנע מקבלת מסקנות מהירות ואיך חשוב לבחון את הנושא בצורה מעמיקה יותר לפני שמקבלים החלטה או מגבשים דעה. לשאול שאלות: מי הפיץ את המידע? מה מטרתו? האם הוא אמין? האם יש אינטרס שעומד מאחוריו? לעודד חקירה של מידע, ולא רק צריכה שלו.
5. חשיפה למגוון דעות – לא ברשתות, בחיים האמיתיים. מפגש ודיון פורה שבו נחשפים, שומעים, מתדיינים ומתווכחים עם אנשים מגוונים מסייעת להבין את המורכבות של נושאים שונים ולפתח יכולת לבחון את המידע בצורה ביקורתית. בנוסף, ללמד לזהות מתי המידע מכוון לייצר רגשות חזקים המייצרים מיסוך לבחינת האובייקטיביות של המידע.
בני הנוער של היום מעורבים, אכפתיים למצבה של המדינה ומגלים חיבור חזק מאי פעם לישראל. רבים מהם לא מבינים או מכירים לעומק את האיומים בזירה הדיגיטלית לאור המלחמה. דווקא עידוד אקטיביזם (דיווח על תוכן כוזב או אנטישמי) או גילויים של ערבות הדדית בזירה הדיגיטלית נדרשים יותר מתמיד, כי גם הזירה הזו – הופקרה.
מתוך תובנה זו, בימים העוקבים שלאחר טבח ה-7 באוקטובר, במסגרת חברת הסושיאל שאני עומדת בראשה, יזמנו מיזם שמטרתו הקמת "יחידת גרילה" רחבה ברשת ללחימה בתוכן זדוני כלפי ישראל. יצאנו בקריאה בחיפוש אחר מתנדבים למיזם, וקיבלנו אלפי פניות מצד צעירים וצעירות אותם.ן הפעלנו באמצעות קבוצת טלגרם ייעודית. במסגרת הקבוצה דאגנו להגיב לתוכן כוזב/אנטישמי שמטרתו פגיעה זדונית בישראל, בזמן שמגוון המתנדבים והמתנדבות הגיבו בתגובות לאותם הפוסטים וכן פוסטים דומים מסוגם שהם שיתפו, דיווחו על תוכן פגעני וכדומה. עשינו זאת גם מן הצד השני, משמע עזרנו לקדם ולהפיץ חשיפה של תכנים חיוביים שביקשו להאיר את הצד של האמת.
אין ספק כי בכוחו של כל אחד ואחת מאיתנו להצטרף למאבק ברשת ולהפגין ערבות הדדית – גם בזירה הדיגיטלית, שכיום – כבר אין חולק על עוצמת והיקף השפעתה על דעת הקהל העולמית ובכלל. זו חזית נוספת לכל דבר – וזו הדרך של כל אזרח ואזרחית להתגייס ללחימה בה.
