הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תָּנָ"ךְ\ זֶלְדָּה
הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תָּנָ"ךְ.
רַקֶּפֶת כַּלָּנִית וָהׇר
מַקְּשָׁבִים בְּשִׂמְחָה.
רַק הַיַּלְדָּה בּוֹכָה.
כַּלָּנִית אֶת בִּכְיָהּ לֹא תִּשְׁמַע,
כַּלָּנִית לוֹהֶטֶת בַּתּוֹרָה,
כַּלָּנִית בּוֹעֶרֶת כַּפָסוּק.
רַקֶּפֶת לַבְּכִי לֹא תַּקְשִׁיב
רַקֶּפֶת מִתְעַלֶּפֶת
מִמְּתִיקוּת הַסּוֹד.
הָהָר אֶת בִּכְיָהּ לֹא יִשְׁמַע,
הָהָר שָׁקַע
בְּמַחֲשָׁבוֹת.
אַךְ הִנֵּה בָּא
הָרוּחַ הָרַךְ, הַמְּבֻשָּׂם,
לָתֵת כָּבוֹד לַתִּקְוָה,
לָשִׁיר כָּל לֵב פָּרָשׁ מְעוֹפֵף,
צַיָּד נִלְהָב,
הַנִּשָּׂא אֶל קַצְוֵי יָם.
לשיחה:
- מה היחס בין הטבע ובין מקורות הרוח שלנו לפי השיר?
- יאנוש קורצ'אק כתב: "ארץ-ישראל יש בה אבנים הרבה. עתה ידעתי, כי צריך שם לפענח ולהבין לא בלבד את השמים, הרוח, העץ, עשב-הבר, נעירת החמור ומבטו, קריאת הגבר, החרק – אלא גם את ההר – האבן והכוכב – הלילה." (בקטע 'רשמים מארץ ישראל' בתרגום דב סדן) כיצד מאיר השיר את המימרה הזו?
- שתפו בחוויות של למידה מהתבוננות בטבע- בלילה, בהירח, בשדה, מה למדתם?
