העם במרכז – תפקידו של המלך בעם ישראל

העם במרכז – תפקידו של המלך בעם ישראל // דביר יששכר

בעקבות לימוד תנ"ך בספר שמואל, נכתב לקבוצת הלימוד "תורת האדמה" קריאה במקרא לצד מיזם "929 תנ"ך ביחד". אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ בלחיצה כאן.

כשקוראים בפרקים ח'-יג' בספר שמואל א' על דרכו של שאול המלך לכס המלוכה קל למקד את המבט על היחסים בין שמואל הנביא לשאול המלך. אך קריאה קשובה בפרקים הללו מגלה שהגיבור האמיתי והחשוב ביותר הוא בכלל העם. כשהעם נמצא במיקוד הקריאה בפרקים אלו מתברר עיקרון יסודי – האמת התיאורטית והרעיון המופשט לעולם אינם עומדים בפני עצמם – הם חייבים להיות מחוברים לקרקע – לעם.
העם מבקש מלך. הם רואים שבניו של שמואל אינם הולכים בדרכו, נמאס להם מאי-היציבות המאפיינת את כל התקופה האחרונה, תקופת השופטים, והם רוצים "להיות ככל הגויים". מבחינה מוסרית ורוחנית, שמואל ואלוהים רואים בבקשה הזו חטא ופגיעה ביסודות האמונה. אך במקום לכפות את עמדתם מלמעלה, קורה דבר מופלא. אלוהים ושמואל מוחלים על עמדתם ומקשיבים לעם. הם מבינים שצורכו האנושי של העם, גם אם הוא נובע מכשל או מטעות, גובר על הניתוח קר של מה שנכון ברציונל האלוהי.
התפיסה הזו מתגלה במהלך סיפור המלכתו של שאול וביתר שאת בנאומו המכונן של שמואל הנביא בפרק יב'. שמואל עומד מול העם ואומר את הדברים הבאים: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם". שמואל ממשיך את אותו הקו ואומר על עצמו: "גַּם אָנֹכִי, חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה". מלבד החטא שכלול בללכת בדרך שאיננה "נכונה" והרצון הפסול של העם למלך בניגוד לרצונו של המנהיג הרוחני ושל אלוהים בעצמו יש דרישה נוספת לזכור תמיד את משקלו הכבד של רצון העם כשלעצמו. זהו לב העניין: העם הוא העיקר. אלוהים והנביא מודיעים לעם שבשום אופן הם לא יעזבו אותו ולא יפנו לו גב – לא מפני שהעם תמיד צודק, אלא מפני שהעם עצמו הוא מטרה אלוקית ויש בו חלק מהותי נכבד. המנהיג והנביא אינם שופטים את העם מגבוה, אלא מחויבים לשרת אותו ולהדריך אותו בדרך ישרה. זהו עיקרון יסודי ביהדות הקשור לעניין הבחירה החופשית ויצירתו של עם ישראל כאלמנט משמעותי ומשפיע במהלך האלוהי ובבריאת העולם. יש לרצון העם משקל כבד מנקודת מבטו של אלוהים. לפיכך, המנהיג של עם ישראל צריך להכיר בכך ולהוביל את העם תוך התחשבות בנקודה זו.
הכשל הגדול של שאול מתפרץ בפרק יג'. כששמואל מתעכב והציבור נלחץ ומתחיל להתפזר, שאול נשבר ומחליט להעלות את העולה בעצמו לפני הגעת הנביא. כשהוא מוכיח אותו על כך, שמואל מבהיר לו את תפקידו המקורי – ה' התכוון שיהיה "נָגִיד עַל עַמּוֹ". למרות חוסר ההסכמה בין שמואל והעם בנוגע להמלכת מלך הוא מתעקש להבהיר לשאול שתפקידו של המלך בעם ישראל איננו באמת דומה למלך גוי. מלך בעם ישראל מחויב לראות את תפקידו כשליח של העם והוא עושה זאת באמצעות כפיפות לאלוהים. העיקרון היסודי של המלוכה אינו טקסים או השגת שליטה, אלא הנהגת העם מתוך תודעת שליחות ואחריות כלפיו. ברגע ששאול נכנע ללחציו האישיים, מפר את הציווי ומציב את חרדותיו לפני טובת הכלל, הוא מפר את התפקיד שלשמו הומלך.
העיקרון שעולה בצורה בולטת מהפרקים שקראנו הוא ייחודי לעם ישראל, מופיע בצורות שונות בסיפורים קודמים בתורה, במשנה, בתלמוד ואפילו כעיקרון הלכתי. רצונו ונטייתו של עם ישראל ככלל הוא הוא חלק בלתי נפרד ובעל משמעות בהנהגה האלוקית ובבירור האמת.