הרוח שצומחת במטע // תומר גרינברג
תומר גרינברג, גיבור ישראל היה מפקד גדוד 13 של גולני שנפל בקרב בסג'עאיה ברצועת עזה. תומר היה תושב קיבוץ אלמוג. בקיץ שלפני המלחמה מטע התמרים של הקיבוץ הוצת והרבה אנשים בקיבוץ היו בפחדים וחרדות , וזה מה שתומר כתב להם:
..יקרים. כמעט ואיני מגיב על אירועים שקורים בקיבוץ, אך הפעם במקרה של התמרים החלטתי להגיב ולכתוב לשניכם הודעה, הדברים נכתבים מתוך אמת פנימית ולא מתוך רצון לנסות לנחם אתכם או אותנו (הרי המטעי תמרים הם של כולנו). מניח אני שאתם בשעות לא פשוטות ביום האחרון. איני יודע מי עשה את המעשה הנורא, אולי פלשתינאי אולי יהודי ואולי לא יודע מה, בעיניי זה לא חשוב. מה שחשוב הוא הרוח. בצבא מלמדים שאפשר לשרוף לך הכול, אפשר לשרוף את הרכבים שלך, את הבסיסים שלך, את הרק"מים שלך ואפילו אפשר לשרוף את האנשים שלך (קרה לפני כמה עשרות שנים לעם היהודי) אבל את הרוח אי אפשר לשרוף אפשר רק לשבור. אסור שהרוח שלנו תישבר!! נהפוך הוא, זה הזמן להתחזק בטח לקראת חג השבועות. למרות האירוע הנורא, חג השבועות הזה צריך להיות ההכי שמח שהיה אי פעם בקיבוץ דווקא בגלל מה שקרה ובעיקר כדי להוכיח שאת הרוח שלנו אי אפשר לשבור. כשאני מסתכל על מטעי התמרים בקיבוץ בעיניי התמרים והעצים עצמם הם החלק הכי פחות חשוב!! (אני מתעלם מהנזק הכלכלי). מה שחשוב במטע תמרים זה הרוח שהוא מייצר, הערכים שבו על על אהבת הארץ ועבודת אדמת הארץ, הנוער שעובד בו, הדו קיום שמתממש בו, יש בו כל כך הרבה דברים שהם הרבה הרבה מעל התמרים עצמם. ואת הדברים האלה אי אפשר לשרוף לנו לעולם. הרוח היא החשובה.
בהרבה הערכה תומר
נ.ב. בשנת 97 נשרפו 5 לוחמים של גדוד 13 במארב בדרום לבנון בואדי הסלוקי. אני מדגיש נשרפו 5 מטובי בינינו בפעילות מבצעית, אירוע קשה ונורא ואיום (כמובן שהם נהרגו). האירוע רק חיזק את הגדוד ורק גרם להם להוציא עוד פעילויות וללכת הכי קדימה שאפשר. אפילו אם אנשים ישרפו את הרוח אסור שיהיה ניתן לשבור.
לשיחה:
- איך מצמיחים רוח מחושלת מהסוג העולה מדבריו של תומר? איך נוכל לחזק הלך רוח כזה במעגלי הפעולה שלנו?
- שתפו ברגעים קשים ונקודות של אתגר שצלחתם באופן אישי, איך חזקתם את הרוח כדי להתמודד עם האתגר?
