הרעיון על המעדר// שלמה צמח
(המחבר היה חלוץ מחלוצי העלייה השניה המקור מתוך החיבור 'ראשית' שהופיע ב 1939)
ויכוח זה, שהיה מנסר בשמי הציונות בכל העולם מצדו העקרוני, עבר כאן לארץ בתחומיו המקומיים המעשיים. מהי זכות בעלותן של המושבות הקיימות על אדמת ארץ⁻ישראל, זו שנגאלה והיהודים אדונים עליה? התשובה היתה שוב שטר קנין, קוּשאן, כלומר זכות פורמאלית ולא חיונית, זכות של נייר ולא של ערכים אנושיים. וההגיון הישר הוליך בעל⁻כורחו אל התשובה האחת והאחרת – הזכות האמיתית, זו הפנימית, זו שהאדם דבק בה ומוכן להגן עליה, זו הזכות שהלב מסכים לה ושאחרים מודים בה תהא נקנית רק בדרך אחת, בדרך ההתקשרות המלאה, היום⁻יומית עם נושא הקנין – בעבודה. כך נולדה המחשבה הראשונה על מה שהיו קוראים אז בשם “האידיאה של המעדר”. היא היתה ילידת בית, השתלשלה במישרים מתוך ההרגשות וההרהורים שהיו מטרידים אז כל צעיר בישראל. לא היה כאן מעשה נגד מישהו, לא היתה הכוונה לדחוק רגלי מישהו מתוך צרוּת–עין או קנאות עיורת – היתה כאן מחאה טבעית נגד הבעלוּת הקוּשאנית על הארץ; בעלות זו, ראו, היא מובילה אל האַדנות ואל כל הנגרר אחריה – תלישות, ירידה מוסרית, פשיטת⁻רגל כלכלית, והכרוז היה: לא אדוני ארץ זאת תהיו, אך עובדיה!
בנקודה זו נתקפלה איפוא, ולוּ גם בצורה עובּרית בלבד, השקפת⁻עולם מוסרית רבת⁻משקל. נזדמנו יחד הרבה יסודות הפותחים דרך לבנין עולם אנושי ויהודי מלא. כי שלוחותיו של “הרעיון על המעדר” עברו את תחומי הזמני והחולף ונגעו בשאיפות שיש בהן מן הכללי ומן המתמיד.
…
רעיון העבודה נולד במזל מאדים. ביום צאתו לאויר עולם חייב היה לעמוד על נפשו. כאלה היו פירכוסיו הראשונים של הרעיון בארץ. אי⁻אפשר אפילו להראות באצבע מי הולידו. כריח פרחים היה – בתוך האויר. גידול טבעי היה שקלט אל תוכו מתנאי המקום ומערכי סביבתו. לרעיון זה לא היה אבות רוחניים. כי לא מתוך תכנית מחושבת מוצאו. הוא היה קיבוץ אנושי שחייו היו התכנית השקולה. לא “יורה דעה” אלא “אורח חיים”.
לשיחה:
- מהו "הרעיון על המעדר" לפי המקור? מתי ומדוע הוא הופיע?
- המחבר מכנה כאן המושג בו הוא עוסק "השקפת עולם מוסרית רבת משקל"- מה הביקורת המוכרת לכם למושג זה? מה הערך המוסרי שלו בעיניכם?
- לאור הדברים, מה הערך של התנסות משמעותית בתמיכה בחקלאות בישראל היום לדעתך?
