כשהבלתי אפשרי הופך לאפשרי // יגאל אלון
בראשית היה החזון, החלום. ואכן, על-פי כל אמת מידה של תנועת תחיה לאומית חברתית-תרבותית, ישראל היא חלום שהתגשם. אלא שתוך כדי התגשמותו, קרה למדינה מה שקורה לעיתים לחלומות: היא התחילה מאבדת גובה. מה שקרה הוא טבעי – יאמרו המפוכחים והמשלימים – שהרי סופן של כל אוטופיות להכזיב. אלא שעלי מקובלת יותר קביעתו של זלמן ארן כי "הציונות היא תנועה להגשמת מטרה אוטופית באמצעים ריאליים". המתגדרים בבקעת הריאליזם כביכול, סופם לשקוע בה עד צוואר; ומה שחמור יותר בעיניי: על ברכיהם מתחנך דור קונפורמיסטי, נטול יצרי העפלה ובז לפסגות; דור הרואה לקרוב בלבד, ואץ ללכוד רק מה שהוא בהישג יד. הריאליסטים והפרגמטיסטים הללו נוטים לשכוח, כי דווקא החתירה אל מה שנראה לעיתים כבלתי אפשרי, היא שמעלה את האדם למדרגה הראויה לתואר זה, ואף עושה את הנראה כבלתי אפשרי – לאפשרי.
קטע מתוך כלים שלובים/ יגאל אלון, 1979.
יגאל אלון- היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה.
- נסחו במילים שלכם את הטענה העיקרית של יגאל אלון
- האם אנחנו חיים בחברה שעדיין חולמת? מה בעינכם החלומות המרכזיים כיום של החברה הישראלית? מי הכוחות שנרתמים להגשים אותם?
- ספרו על חלום שאתם חולקים בקשר לחברה בישראל שמשתלב בהגשמת חלום שלכם ובכישורים שלכם.
