כישרון לארץ ישראל // יצחק שדה
הייתי מביא לפני הוועדה איש צבא אחד – איש צבא בריטי שהיכרתיו עוד לפני שהיכרתי את הידיד הגדול, את וינגייט. הייתי מביא אותו למען יעיד הוא לפניה. נזכר אני בנימוק הציוני שלו. הדבר היה בעצם ימי המאורעות. הוא עמד ' על גבעה מעל למשק קרית ענבים. לתוך החצר נכנס אוטו משא עמוס בחורים לבושי חאקי. אך נכנס האוטו קפצו הבחורים מתוכו והתפזרו כל אחד לעמדתו הקולונל הבריטי התרגש. הוא תפס ביד הבחור שעמד על ידו ואמר לו:
אני מתרגש למראה עיני – אלה הם בני מולדת. ואחרי שתיקה ממושכת הוסיף: לדעתי אפשר להסביר את הרעיון הציוני בפשטות. הנה אני עומד על גבעה זאת ועיני רואות: עמק שומם הפך לגן. העצים מכוסים פרי. הנה רפת לפני: וברפת פרות, והן מניבות חלבן בשפע, ובלול תרנגולות והן מטילות ביצים. ומשמאלי, במרחק צעדים אחדים מפה – קוצים, דרדרים, סלעים ואף עץ אחד אין. ואילו הבהמה וכל בעל כנף מנוונים ובלתי פוריים. כנראה, שהארץ הזאת היתה זקוקה לכם, לא פחות משאתם זקוקים הייתם לה. השידוך עלה יפה. ובכן, אין זה שידוך מקרי. איפה הוא הקולונל הזה? העודנו חי? איש אמיץ, אמיץ מאד, וטוב היה אילו הגיע הוא להעיד בפשטותו הברוכה, בהבנתו ובגישתו האנושית.
אמנם, נכון הדבר. יש לנו, ליהודים, לא רק לפליטים יהודים, אלא ליהודים באשר יהודים הם – כישרון לארץ־ישראל. והארץ לא בלבד שהיא נחוצה לנו – אנחנו נחוצים לה.
.7.3.1946 יצחק שדה ממייסדי הפלמ"ח מתוך הספר 'מסביב למדורה'
לשיחה:
- מה ממחיש את הזיקה שבין היהודים והארץ לפי המקור?
- במה מתבטא כיום הכישרון לארץ ישראל לדעתכם? מי מפגינים את הכישרון הזה?
- איך אפשר לשכלל ולהעמיק את הכישרון שלנו לארץ ישראל? במה נחוץ הכישרון שלנו לארץ בעיניכם?
