מביט יוסף באחיו // רחלי מושקוביץ
מַבִּיט יוֹסֵף בְּאָחִיו
וְהֵם לֹא יַכִּירוּהוּ.
שְׁנָתַיִם בְּבוֹר הַשֶּׁבִי
הָפְכוּ אוֹתוֹ לְאַחֵר.
וְעַתָּה לְמוּלָם, כְּשַׁלִּיט עוֹלָם,
הוּא בּוֹחֵן בְּמַבָּט וְסוֹקֵר-
הָאַף אַתֶּם הִשְׁתַּנֵּיתֶם?
בִּזְמַן שִׁבְתִּי בְּשִׁבְיִי
תִּקַּנְתֶּם לֵב וּמַעֲשִׂים?
עַל זֹאת הִתְפַּלַּלְתִּי בַּבּוֹר,
שֶׁתִּקַּנְתֶּם אַחְוָה שְׁבוּרָה,
תִּקַּנְתֶּם קְרִיעַת כְּתֹנֶת פַּסִּים.
