מנוחה מוסרית

מנוחה מוסרית// עינט קרמר

השבת – אותו יום בשבוע שבו שובת האדם ממלאכתו, מרסן את פועלו בעולם ומקדיש יממה לחיי משפחה, קהילה ורוח – מחזיקה את התפיסה החברתית ־ מוסרית והסביבתית של היהדות כאחת. השבת מאפשרת לבעל האדמה, לעבדיו ולבהמותיו לנוח "זכר ליציאת מצרים" (בסיס חברתי ־ מוסרי), ובאותה נשימה היא מבקשת לעצור את האדם מלשנות את הבריאה "זכר למעשה בראשית" (בסיס סביבתי). בשבת האדם שובת ממלאכה ובכך הוא מטמיע בתוכו את הצורך לאזן את הכוח האנושי ולמנוע מהשליטה בטבע להפוך לכיבושו תחת רודנות האדם. האכילה בשבת נתפסת כתענוג וכבעלת כוח רוחני, והיא מזכירה לנו כי אומנם העולם נברא בידי האל, והוא לא שייך לנו, אך בשמירה על אורח חיים נכון אנו יכולים ליהנות ולשבוע מטוב הארץ. היחס בין השבת לששת ימי המעשה בונה חברה המחזיקה אורח חיים מחזורי של עשייה ועצירה, כשאלו משפיעים על אלו ומזמינים את האדם לפעול בעולם מתוך אחריות לחלשי החברה ובעלי החיים ותוך כיבוד הבריאה על כל חלקיה. השמיטה  – הינה שנה בו החקלאי החי בארץ ישראל  מתבקש להפקיר את אדמתו אחת לשבע שנים, לחדול מעיבודה ולאפשר לה "לשמור שבת" – "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה'" (ויקרא כה 5).. מתוך כל אלו ניתן לראות כי כמו השבת גם שבת הארץ מחזיקה מסרים משמריים המעוגנים בעשייה והימנעות מעשייה – מתן מנוחה לאדמה, הפקרת היבול ואכילת פירות שביעית בקדושה.

מתוך 'משמר ארצי'
עינט קרמר היא המנהלת החינוכית של השומר החדש ומייסדת הארגונים "טבע עברי" ו"שמיטה ישראלית"

1. נסו לדמיין מציאות של חברה חקלאית קהילתית בשנת שמיטה. מה האתגרים ששנת שמיטה מציבה בפני החקלאים? אילו תכונות אופי היא מפתחת אצל החקלאי? אילו התנהגויות היא מעודדת?
2. מה היא עושה לקהילה? מה היא עושה לאדמה? לבעלי החיים? לחלשי החברה?
3. איזו השראה ניתן לקבל משנת שמיטה לימינו ?

#שבת #שמיטה #נחת