עוד על טבע החלוץ // דוד בן גוריון
מטבע החלוץ: מבטוֹ מופנה תמיד למחר, לעתיד ולא לעבר. הכיבושים והנצחונות שכבש וניצח, אינם מניחים דעתו, כי הוא רואה לפניו דרך ארוכה וקשה שעליו עוד לעבור, והמאמצים שנעשים בשעה זו אינם מספיקים… ברוכים אלה שרוחם קצרה והם תובעים מאמצים מוגברים וכל מעיניהם נתונים למחר. כיבושי־אתמול אינם מספיקים עוד, ונדרשת הסתערות חדשה. בתביעה זו לתנופה חלוצית חדשה ומוגברת – כולנו שותפים…ואמנם להיות חלוץ זוהי זכוּת, זכוּת אישית גדולה, ועוד רבּים יזכו לזכוּת זו. לא דלל המקור! אנשים ילכו לנגב או למחנות העולים – מתוך אהבה ומתוך התרוממות, וכשילכו ידעו וירגישו שזכו בזכוּת גדולה ויקרה. מה היא הזכוּת? יש היסטוריה לכל עם, וימיה הם אפורים ודומים זה לזה, ורק אחת למאות שנים או לאלפי שנים יארע דבר גדול שקוראים לו מהפכה, והמציאות והאנשים והחיים מתחדשים. אינני יודע אף דור אחד בישראל או בעמים, שלו ניתנה הזדמנות גדולה של מהפכה יותר עשירה, יותר רבת־תוכן, יותר מבורכת מאשר ניתנה לדורנו אנו. לא מהפכה פוליטית, שמספר מדינאים עושים אותה. יש שגם זה חשוב, אבל זה לא ישווה למהפכה שלנו. לנו, לכל אחד מאתנו, ניתנה ההזדמנות היחידה במינה של מהפכת־משנה, מהפכת אדם ומהפכת טבע. הפכנו להיות אנשים אחרים. לא חדלנו להיות יהודים, לא חדלנו להיות ציונים, לא חדלנו להיות סוציאליסטים, אבל הפכנו להיות יהודים יותר טובים, ציונים יותר טובים וסוציאליסטים יותר טובים. לא היה לנו סיפוק בגולה ביהדות הקיימת, בציונוּת הקיימת ובסוציאליזם הקיים; הפכנו קודם כל את עצמנו, כל אחד נהפך בלבו ובנפשו ובחייו; כל אחד נעשה אדם יוצר, שחייו אינם מוּגשים לו על־ידי האחרים, ולפי טעם אחרים, אלא שהוא עושה אותם בעצמו, כרצונו, כמאוויו, כחזונו. אנו מעצבים מבראשית כל חיינו וטובעים צלם אנושי, יהודי, פועלי חדש.
שאלות לדיון:
- מדוע ברוכים אלה שרוחם קצרה? מה מהות החלוציות לפי הקטע?
- מה הם היתרונות בהלך רוח כזה? מה החסרונות של הלך רוח זה?
- מהם מעגלי החלוציות המחדשת שמסמן בן גוריון בקטע? אלו מעגלי זהות צריך לדעתך לחדש כיום?
- "שחייו אינם מוגשים לו על ידי האחרים" מה בין חלוציות וחירות לפי הדברים? במה אתם חלוצים?
