עצמאות פנימית של "עם-בדרך" // יגאל אלון
כל עצמאות, אם אינה מלה ריקה מתוכן, סובבת בשני מעגלים: חיצוני ופנימי.
ככל חלוקה, גם חלוקה זו סכמאטית, כמובן, שכן כל מעגל משפיע ומושפע גם יחד. אפילו גרסתי כי אנו "עם לבדד ישכון", באה המציאות היומיומית ומכחישה את הגירסה. אנו בתוך העולם והעולם בתוכנו, לטוב ולרע.
אף-על-פי-כן, אקדיש את דברי הקצרים למעגל הפנימי בלבד, זה התלוי בנו, בעיקר.
במעגל זה מותנית העצמאות בשלושה גורמי אב:
הראשון, נכונותו של העם ליטול את גורלו בידיו:
השני, לשמור אמונים למורשת הרוחנית ולצורכי הזמן והמקום גם יחד.
ומכאן הגורם השלישי יכולתו של העם להגשים את עצמו ולהיות חי הנושא את עצמו במכלול תחומי הקיום הלאומי הכלכלי, החברתי, התרבותי וההגנתי – תוך פתיחות לעולם המסובב אותו ונכונות לתרום את חלקו ליצירה האנושית האוניברסאלית.
ככל תופעה בטבע ובחברה, גם העצמאות איננה מעשה חד פעמי. לא ביום אחד היא מושגת, ולא בכ"ג שנים היא מוגשמת. כך הדבר בחייה של כל אומה, קל וחומר כשהדברים אמורים ב"עם בדרך" – על משקל "מדינה בדרך".
לשיחה:
- מה הם מאפייני העצמאות הפנימית?
- מה הם אתגרי העצמאות הפנימית המרכזיים בתהליך העצמאות הישראלי היום בעיניך?
- כיצד אנו תומכים ומחזקים תהליכי עצמאות חברתיים?
