פנינים וטראסות // רבקה סקסונוב
רבקה היא בוגרת המתנדבים ממשפחת הפריארים בנוער השומר, ומתנדבת בגרעין ההדרכה בשירות לאומי.
בטבע יש לנו כל מיני סוגי תכשיטים- יהלום, קריסטל, קוורץ ועוד כל אלו עוברים ליטושים עד שהם הופכים להיות התכשיט אותו אנחנו מכירים. התכשיט היחיד בטבע שאינו זקוק לליטוש הוא הפנינה. אבל האם פעם שאלתם את עצמכם איך נוצרת פנינה?
זה מתחיל בתאונה. גרגיר חול נתקע בתוך הרקמה העדינה של הצדפה, והצדפה במקום לדחות את הקוץ המציק והטורדני, היא עושה מהלך הפוך. היא מתחילה לעטוף את הגרגיר בשכבות שנקראות נקר, עוד שכבה ועוד שכבה שנוצרת הפנינה העגולה והמושלמת. דווקא מ׳המשבר׳ והפציעה שהפנינה חווה, היא הופכת להיות הדבר הכי יקר שיש לצדפה להציע.
כל זה משל, משל לחיים שלנו. בחיים אנחנו נפגשים עם גרגירי חול, המון קשיים שאנחנו נתקלים בהם ביום יום שלנו, הערכה שלנו בעיני שותפים וחברים, המשימות שהתחייבנו אליהן, אדם קרוב שלא מבין אותי… הם מציקים, הם כואבים, והנטייה הראשונית שלנו כנראה תהיה לדחות אותם מאתנו, להתעצבן מהם או להתעלם מהם. כאן אנחנו יכולים ללמוד מהצדפה. במקום להלחם בקושי ולנסות לדחות אותו, להדחיק או שיגרום לנו לתסכול וכעס. אנחנו יכולים לכסות אותו בחמלה, בסבלנות, ברגישות. לפעמים אנחנו לא יכולים למנוע מהקשיים להגיע אז במקום לשקוע בקושי, נעטוף אותו ונתחשל.
בעולם החקלאות החקלאים נתקלים בהמון קשיים, חקלאי שהשקיע המון בחלקה שלו ופתאום נקרא למילואים ולא היה יכול לטפל בפירות או שהפירות קיבלו מכת חום רצינית והרקיבו. והחקלאי במקום לזרוק הכל לפח משתמש בפירות הרקובים כדי לדשן ולהשביח את האדמה במחזור הבא של הפרי. או חלוצים שמקימים יישוב וצריכים לסקל המון אבנים כדי לבנות את היישוב, במקום לשלוח אותם למקום אחר הם משתמשים ב׳קושי׳ ובונים עם האבנים טרסות מדהימות שהופכות את היישוב לכ"כ יפה, וגם עשויות לשמור על חלקות המדרון מסחף אדמה.
שלמה המלך אמר-״על כל פשעים תכסה אהבה ״. הוא לא אמר שאהבה מוחקת או מעלימה את הפשעים, היא מכסה אותם בשכבות של טוב עד שהם כבר לא מכאיבים ופוצעים.
הבחירה בידיים שלנו. אנחנו יכולים לתת לקשיים לפצוע אותנו או שאנחנו יכולים לייצר פנינה.
