תלם מתוח וישר כסרגל // על טרומפלדור בדגניה
טרומפלדור הגיע לארץ ישראל בשנת 1912, הצטרף לדגניה ב- 1913. גבה קומה, רחב כתפיים וכוח רצון נחוש בהבעת פניו. הוא גילם דמות של גיבור, בדגניה ראה את התגשמות חלומו על עולם חדש של צדק ושוויון. בעבודת האדמה ראה את חזות הכל – גואלת ומשנה גורל אדם ועם.
למרות היותו נכה ידו הימנית, אותה איבד במלחמת רוסיה-יפן, עמד על זכותו לקחת חלק שווה בכל עבודה בשדה. החברים היססו ופקפקו ביכולתו להשתלט על הבהמות, אך עקשנותו ותקיפותו עמדו לו ואכן הוכיח וזכה.
חורש היה בביסוק בשדה הרחוק על יד צמח. הכל עשה במו ידו, לא הרשה לאיש לעזור לו. בכל מבט של חבר שצידד לעברו בשעת עבודתו ראה פגיעה וחוסר אמון בו והיה מגביר את מאמציו ועולה אפילו על הישגיהם של האחרים.
כורך היה את המושכות על ערפו ובוו, בצורת מגל קטן, שבקצהו הפרוטזה של ידו הימנית הגידמת, תפס בידית הכפולה, המאוזנת, של המחרשה; ובידו הטבעית – החיה, נווט במושכות את הפרדות ואף אחז באותה יד בשוט והצליף בהן. התלם שלו, באורך של ק”מ אחד, היה מתוח וישר כסרגל. מסוגל היה להעמיס על גבו שק גרעינים מלא וכבד ולעלות איתו במדרגות העץ לעליה שבקומה השנייה של הרפת. הכל השתאו לאיש. לרצון הברזל ולדבקות בו עשה כל דבר. הוא שרת את עצמו בכל, ואף התגלח בידו האחת. צמחוני קיצוני היה. לא הסכים לישון על כר נוצות אלא על כר מלא קש. למתניו עשה חגורת בד. ניסה לנעול נעלי עץ- אך אלה הפריעו לו בעבודה והוא נאלץ לוותר עליהן. עברית לא ידע, אך הקפיד לדבר רק עברית, משובשת, אשר שעשעה את שומעיו. כששאלוהו מה המיוחד שמצא בדגניה, היה משיב בערך כך: “בדגניה לא מדברים אידיאולוגיה, בדגניה עושים אותה בחיי יום יום”.
(טרומפלדור בדגניה // מתוך הספר 'טעם ראשונים' ספר היובל לקבוצת דגניה)
לשיחה:
- תארו את הלך הרוח של טומפלדור העולים מהעדות שבמקור.
- מה החיבור המיוחד שהיה בינו לבין קבוצת דגניה לפי המקור?
- שתפו בדוגמאות לחלוצים שמתמודדים את אתגרי שיקום והגשמה דומים לאלו המתוארים כאן בישראל כיום.
