על מנהיגותו של יהושע – בין דור המדבר לדור הארץ // דביר יששכר
בעקבות קריאה במקרא בספר יהושוע, נכתב לקבוצת הלימוד "תורת האדמה" קריאה במקרא לצד מיזם "929 תנ"ך ביחד". אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ בלחיצה כאן.
ספר יהושע נפתח באחד מרגעי השבר והמעבר הגדולים ביותר בהיסטוריה המקראית. משה רבנו, המנהיג הענק שהוציא את העם ממצרים, קרע את הים, הוריד את התורה וניווט את האומה במשך ארבעים שנה – מת. במקומו ניצב כעת תלמידו, יהושע בן נון.
אילו היינו מחפשים מנהיג פוליטי מודרני ברגע כזה, היינו מצפים אולי לנאום הספד דרמטי, או לחילופין – לנאום כניסה לתפקיד מלא כריזמה והבטחות, שינסה להיכנס לנעליו הגדולות של קודמו ולרומם את רוחם של השבטים המפוחדים מול פני המלחמה המתקרבת.
אך קריאה קשובה בפרק א' מגלה תמונה אחרת לגמרי. מיד לאחר שהקדוש ברוך הוא מברך את יהושע ומצווה אותו "חזק ואמץ", יהושע אינו פונה אל העם בנאום. הוא אינו מנסה להרשים או לחקות את כושר הביטוי של משה. פעולתו הראשונה, המיידית, היא מעשית לחלוטין:
"וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר: עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה…" (יהושע א', י'-י"א).
במקום מילים נשגבות – פקודת מבצע. במקום השראה מופשטת – דרישה להכנת צידה לדרך. בצעד ראשון זה, יהושע מגדיר מחדש את אופי המנהיגות שלו, הנגזרת ישירות משני האתגרים הגדולים הניצבים לפתחו: הראשון הוא רכישת אמון העם. יהושע יודע שאמון לא קונים במילים ריקות אלא בדוגמה אישית, בירידה לפרטים ובהפגנת ביטחון ושליטה במצב. האתגר השני, הכרוך בראשון, הוא הובלת העם לכיבוש הארץ וירושתה.
כאן טמון ההבדל המהותי בין מנהיגות משה למנהיגות יהושע. דור המדבר של משה התרגל למציאות של ניסים גלויים, האוכל ירד מהשמיים, המים נבעו מהסלע, ועמוד הענן כיוון את הדרך. במציאות כזו, המנהיג הוא מתווך בין אלוהים והעם. אולם עם חציית הירדן, המן עומד להפסיק. דור הארץ של יהושע נדרש לעבור מפאסיביות לאקטיביות. הארץ לא תיכבש מעצמה, והאדמה לא תניב פרי ללא עמל. הציווי "הכינו לכם צידה" הוא האות הרשמי לשינוי התודעתי הזה: מהיום, האחריות היא עליכם. המנהיגות של יהושע אינה מנהיגות של שמיים, אלא מנהיגות של קרקע. היא אינה מבוססת על פלאים, אלא על התארגנות, משמעת, לוגיסטיקה ועבודה קשה בשטח. היא מחייבת אחריות ונכונות לפעול, אולי זאת הסיבה לפניית יהושע אל העם בגוף שני רבים דווקא המראה על כוונתו לעורר את אחריות העם.
המעבר הזה בין משה ליהושע הוא שיעור מכונן במנהיגות חלוצית. החזון, הרעיונות הגדולים והדיבורים – מקומם חשוב, והם היוו את הבסיס במדבר. אך המבחן האמיתי של הריבונות והחיבור לארץ ישראל נמצא בנכונות לקום ולעשות, בארגון השורות, בירידה אל השטח ובלקיחת אחריות מעשית על העתיד שלנו. יהושע מלמד אותנו מנהיגות שנמדדת ברגע שבו מפסיקים לדבר, ומביטים קדימה אל המשימה הבאה שעומדת על הפרק.
