יעלו נא צעירים // שמואל דיין
שמואל דיין היה איש התיישבות. מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי מושב העובדים הראשון נהלל (ואביו של משה דיין). הקטע להלן מתוך ספרו "דמויות בשדות", המקור נכתב אחרי פיגוע בו נהרגו חקלאים מבית השקמה בשנת 1954:
דם הנרצחים, חברי מושב בית-השקמה, בהובילם חלב ל"תנובה", זועק מן האדמה. מלבד החיילים — המתיישבים הם הקורבנות בגבולות, הם ורכושם. נוהג זה קיים בארץ, מראשית התיישבותנו, שאז הייתה השמירה עבודה מקצועית. "השומר", "המגן" ולפניהם – אברהם שפירא, גיבור פתח-תקוה. במושבי-העובדים ובקיבוצים היו שומרי-עראי בתור, ליד שומרים מקצועיים קבועים. כל הישוב הכפרי היה מאומן בנשק. המתיישבים החדשים רחוקים מהווי חיים זה. הם מסתגלים בקושי לעבודת-האדמה ולחיים החדשים, לפרנס בעבודת השדה משפחה מטופלת. הטבה רבה חלה בחיי עובדי-האדמה במדינתנו, אך בשטח זה – בשמירה – קפאנו על שמרינו. כל אזרח ישר-לב ונבון לא יאמר, לכאורה, להפלות לרעה את המתיישבים החדשים על האדמה החדשה, אך רוב האזרחים אינו מרגיש, כי קיימת הפלייה נוראה בין העיר ובין הכפר. האזרח בעיר הולך לבטח כל שעות הלילה, ונכסיו בבתי-המסחר ובדירתו שמורים, כי לשם כך קיימת שמירה מטעם המדינה ועל חשבונה – המשטרה.
לא כן בכפר: עייף ומפורק לאחר יום עבודה, חולב האכר את הפרות, מאכיל אותן ונועל את הרפת; ולאחר מכן נוטל רובה על שכמו, מכתת רגליו מאחורי הרפתות, כשהוא נתקל באדמת רגבים או בצינור ובכלי-עבודה. חושך מסביב ואזניו וכל חושיו דרוכים. הוא מקשיב לכל רחש, לנביחת כלב, לרשרוש ענפי עצים, שומע צעדים מדומים ורגליו כושלות. ולאחר ליל-שמירה חוזר לעבוד, – וכך כמה פעמים בחודש, וככל שהמתיחות גוברת בסביבה, חובה להגביר השמירה. משום מה? משום שאין שומרים מטעם המדינה. לכפר אין משטרה. הצדק וההגיון תובעים שינוי מקצה לקצה, מתן תנאים טובים להתיישבות, שווים לפחות לתנאי העיר, משום שחיי הכפר קשים יותר ואנשיו עובדים יותר. אם באמת ובתמים אנו מבקשים לצאת מן העיר אל הכפר, חובתנו לספק לכל הכפרים שבגבולות, חמישה שוטרים או שומרים מקצועיים. יחד אתם יצאו הצעירים לשמור ויקיימו שמירה טובה. החזקת שוטר תעלה, אם נצרף הוצאות ציוד ובנין, כשלשת אלפים לירות, שהם כשלשה מיליון לירות בשנה, סכום גדול אך לא בלתי-אפשרי. וכי מעט רכוש נגנב ונשדד ומועבר אל מעבר לגבול ומה שוויו בכסף? מתיישבים נרצחים ונשארים אלמנות ויתומים ומשקים הרוסים – כלום חייהם של אלה אינם נחשבים בעינינו?
יעלו נא צעירים מן העיר לשמור בהתיישבות החדשה, דוגמת "השומר" בזמנו.
בשנת 1908, כאשר שבט "זבחים" התנפל על כפר-תבור והשמועה הגיעה למושבות יהודה, התעוררו פועלים צעירים בפתח-תקוה ובמושבות אחרות, קמו והלכו לכפר-תבור להגנה, לעבודה ולשמירה.
כך אירע בהזדמנויות אחרות ובמיוחד בתל-חי.
היכן הדור הצעיר בעיר כיום? מדוע אין דמי בית השקמה תובעים ומלהיבים? מדוע לא יקומו חניכי המפלגות, לשמור ולהגן בהתיישבות הספר?
לשיחה:
- מה האתגרים שמתאר המקור? מה המענה שהוא מציע?
- במה דומים ובמה שונים אתגרי ההתיישבות החקלאית כיום? מה המענה הרלוונטי כיום בעיניכם לאתגרים אלה?
