לחדש ימינו כקדם
עמוס עוז
זהו פחות או יותר לב המחלוקת: האם העבר שלנו שייך לנו, או שאנחנו כפופים לו? הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי כתב לפני כמאה שנה: "משפט הבכורה ליהודים על היהדות – האדם החי קודם לנחלת אבותיו."מה שפורח היום אולי ידשן את מה שיפרח מחר ומה שיפרח מחר אולי יהיה דומה דווקא למה שפרח שלשום.
יש עונות בחייה של תרבות. במשך אלפי שנים תרבות ישראל קולטת זרעי הפריה מתרבויות אחרות וגם זורה את אבקניה בתוך תרבויות אחרות.
כל זה מקופל בעיני בחצי פסוק:
"חדש ימינו כקדם".
אי אפשר לחדש בלי קדם ואין קיום לקדם בלי חידוש.
מה הטענה העיקרית בקטע ומה דעתכם על הכתוב?
אילו נקודות לדעתכם חיוניות לשמירה או לחידוש בתרבות שאנחנו חיים בה?
מה תרצו לשמר או לשנות במורשת המשפחתית שלכם?
עמוס עוז (קלוזנר) (1939-2018) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
#זהות אישית #שייכות