עֵץ אַגָּס // רחל
יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה…
אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה
וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנו
עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב.
וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב
הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ.
..
הֵן תָּבִין:
לֹא יוּכַל הָאָדָם בְּאֶבְלוֹ הִתְעַקֵּשׁ
עַל פִּרְחוֹ הָאֶחָד שֶׁכָּמַשׁ
בִּנְשִׁיבַת הַסְּתָו הָאַכְזָר –
אִם אָבִיב מְפַיְּסוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ, חַיֵּךְ וְהַגֵּשׁ
זֵר פְּרָחִים עֲנָקִי לְמוֹל חַלּוֹנוֹ מַמָּשׁ!
ירושלים, תרפ"ה.
רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (1890-1931), המוכרת בשם העט "רחל" (בספרות העברית: רחל המשוררת), הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת
- מה עיקר המסר של השיר? האם אתם מתחברים אליו?
- מה מנסה השיר להגיד על התמודדות עם כשלון או אבל?
- מה תפקידו של האביב בשיר? האם אתם מכירים את המתואר בו מחייכם?
