השבת

השבת // אברהם יהושע השל

כל הרוצה להכנס לקדושת היום חייב להניח תחילה את המולת החולין של מיקח וממכר סואן, לפרוק מעליו עול עמל שהוא רתום בו, להתרחק מן השאון הצורם של ששת ימי המעשה, מן העצבנות והכעס של הרדיפה אחר נכסים, ולחדול מן המעל שהוא מועל בכך שהוא מבזבז לריק את החיים, חייו שלו.הוא חייב להפרד מכל מלאכת ידיים וללמוד להבין ולדעת, שהעולם כבר נברא ויתקיים אף בלא עזרתו של האדם.
ששת הימים בשבוע אנו נאבקים עם העולם, מפיקים רווח מן האדמה.
ביום השבת אנו מייחדים את דעתנו על זרע הנצח השתול בתוך נשמתנו.
ידינו נתונות לעולם, ואילו נשמתנו שייכת לאדון העולם. ששת ימים בשבוע אנו מתבקשים למשול בעולם – וביום השביעי אנו משתדלים למשול בעצמנו."

אברהם יהושע הֶשל, (1907-1972) היה מההוגים החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה.

1. מה עיקר המסר של הקטע? על איזה סוג של קדושה הוא מדבר?
2. במה משחררת אותנו התובנה שהעולם יכול להסתדר גם בלי עזרתו של האדם?
3. "ששת ימים בשבוע אנו מתבקשים למשול בעולם וביום השביעי אנו משתדלים למשול בעצמנו."-
   למה מתכוון הכותב? מדוע איננו משתדלים למשול בעצמנו בימי חול? מה זה אומר למשול בעצמנו?

#שבת #לימוד