התפילה היא לשתול עץ פרי // ניגון קוליקובסקי
התפילה היא לשתול עץ פרי.
ההרגל הרע הוא שעון מעורר ללא מתג כיבוי./ האומנות היא למצוא סימון שלא קיים בשבילים בהם צעדת עשרות שנים.
השמיים הם תזכורת יומיומית והם המתנה הרחבה ביותר./ העננים הם זקני השבט שחרטו על מצחם באותיות גדולות קעקוע עם הכיתוב 'הכל חולף'.
העצב הוא כלי קיבול לדמעות שיבנו אוקיינוס והרפתקאות עצומות וסירה קטנה עם אהובה./ השמש היא הבית שקיים בלב של כל אדם.
הירח הוא חיוך מיוחד והוא האישון של כדור הארץ שצופה בך ומאותת לך שכל היקום מאחוריך.
הרצינות היא להתחיל לספור את כל הכוכבים בחלל, ולהיות חסרי נחת ומאוכזבים עד שהתשובה תהיה בידנו.
הפשטות היא לתת ביס בתפוח אדום ועסיסי ולדעת שיותר טוב מזה לא יכול להיות./ המשחק והאילתור הם התגלמות האלוהים.
המוות הוא נווד נצחי שמבקר מדי פעם ולוחש לנו לא לבזבז אנרגיה במקומות חשוכים./ האמונה היא ברנש עיוור שחוצה כביש סואן יום אחר יום.
הכעס הוא שכחה שכולנו ערבים זה לזה וקשורים באופן הדוק./ האהבה היא מבט שקט בתוך זוג עיניים טובות ובעלות ניסיון,
וכף יד רכה אשר מוחלקת בעדינות מקודקוד הראש ועד הצוואר./ הציפורים הן משפטים סודיים באוויר אשר יום אחד עוד נבין.
שאלות לשיחה:
* מה הלך הרוח של הקטע ביחס לאדמה ולטבע?
* לאיזו שורה התחברתם במיוחד, מדוע?
* הציעו דימויים ושורות משלכם ברוח ההתבוננות הזו בטבע.