(גבורות גשמים) // ישראל נטע
מַזְכִּירִים גְבוּרוֹת גְשָׁמִים וְאֶת גְּבוּרָת הַמַּיִם מְאֹד מְאֹד
וְקוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם וְרִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם וּקְדֵרַת הַשָּׁמַיִם
וְהַתְּהוֹם רַבָּה.
וְאֶת תְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה שֶׁל הַגְּבָרִים שֶׁלָּנוּ הַיְלָדִים
מִפְּנֵי הַטֵרוּף וּמִפְּנֵי הַיֵּאוּשׁ
וּמִפְּנֵי חֶרְבּוֹן הַגּוּף וְקַלּוּת הַדָּם.
מַזְכִּירִים גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים וְאֶת גְּבוּרַת הַמַּיִם מְאֹד מְאֹד
וְאֶת הַתְּהוֹם רַבָּה וְאֶת הַתְּהוֹם נְשִׁיָּה שֶׁל הַגְּבָרִים שֶׁלָּנוּ, כָּךְ :
מַתִּיר יִסּוּרִים
וְרוֹפֵא יְלָדִים גְּדוֹלִים
מַפְשִׁיר אֵדִים מֵחַלּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ
וּמְשַׁנֵּס מָתְנָיו לָרוּץ לִפְנֵי הַטְרַקְטוֹרִים שֶׁל הַנְשָׁמָה
וּמְכַלְכֵּל אֶת רִירִיוֹת הַכְּאֵב בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים רַבִּים, כָּךְ :
נָד לַמְּנֻדִּים
וּמוֹחֶה אֶת הָאֵפֶר הַיָּשָׁן מֵעֵינֵיהֶם וּמֵעִיר אוֹתָם בַּבֹּקֶר
בַּבֹּקֶר. מַזְכִּירִים גְבוּרוֹת גְשָׁמִים וְאֶת גְבוּרַת הַמַּיִם מְאֹד מְאֹד
וְאֶת הַתְּהוֹם רַבָּה וְאֶת הַתְּהוֹם נְשִׁיָּה שֶׁל הַגְּבָרִים שֶׁלָּנוּ.
נְשִׁימַת רוּחָם קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה.
ישראל נטע הוא משורר איש קיבוץ בארי, השיר מתוך הספר 'צפון/דרום/מערב' בהוצאת כרמל



