שירת הטרקטור בעבודה // מאיר אריאל
לפעמים, תוך כדי נסיעה בטרקטור, אתה יכול להתחיל שיר או הברקה.
בנסיבות בהן גדלתי הכריחו אותי להתרגל לקשר שבין עבודה שצריך לעשותה ובין מהלן מקביל של איזה הזיה, רעיון, או שיר.
אינני רואה את עצמי מתנתק כליל מעבורת אדמה, או כל עבודה אחרת. בכל עבודה אתה עובר מסלול של תנועות, תהליך של תחושות, של השתלבות בזריעה, של התמזגות עם פעולת העישוב, של התרת החיה הנתפסת בסבך. אני אוהב את התהליכים האלה.
אפילו אם אתעסק רשמית רק ביצירה אמנותית, אני אמצא את עצמי עובד יום או יומיים, אפילו שבוע שלם, אבל לא צמוד לענף מסוים.
בעבודת הנוי, למשל, יש מרגוע רב, אתה מפייס את כל המלחמות הפנימיות שלך, המופיעות ברגע שאתה מתיישב לכתוב. בשעת עבודה המלחמות לא נעלמות. רק עוקץ מסוים ניטל מהן
(מתוך ראיון בעיתון במחנה "להיות ענף במשק", 1981)
לשיחה:
- מה החיבור בין יצירה לעבודת שדה לפי המקור? מה בין עבודת אדמה לעבודה פנימית ולמלאכת רוח?
- בראיון אחר אומר הקיבוצניק המשורר מאיר אריאל: "הגישה הזו לעבודה זו מעין ירושה מאנשי הקיבוץ הראשונים שבקשו להתנתק מחיי הרוח האנמיים כביכול שחיו בגולה.. ורצו לגעת ישירות באדמה. אבל הם נגעו באדמה יותר מדי בכוח, הלכו יותר מדי רחוק עם העניין הזה, ואז נעלם יסוד המחשבה."- מה הסכנה בעבדות אדמה מהסוג שהוא מתאר כאן?
- שתפו בדוגמאת לעבודה פנימית שלכם מתוך חווית עבודת האדמה.
