שתיקה ומחירה // א.ז. עדות חלוץ
(מתוך קובץ עדויות החלוצים "כאן על פני האדמה")
בשתי האספות הכלליות האחרונות בעין חרוד קרה פלא. 3-2 חברים התאוששו וינסו לעורר את השאלה המכאיבה על המצב הפנימי בפלוגה, ועל כל התוסס ומפעפע בלב הרבה חברים בעת האחרונה.
אלה היו חברים "מעפילים" וחפצו הם, שפעם יעמידו את השאלה כמו שהיא, בלי כחל ובלי שרק, מבלי להתירא להביט בפני האמת הערומה, ומבלי לרצות לטשטש מה שהוא ולחפות על מה שהוא לשם הונאה עצמית של שלום־שלום.
ואולם אלה החברים כאילו הרגישו את מצבם הקשה ולא קם בהם די כוח. עמדו באמצע ורק ביקשו רחמים: יבואו החברים, וימלאו אחרינו. והחברים לא באו ולא מילאו. החברים שתקו. והקולות הבודדים נשארו תועים בחלל העולם והידיים רפו.
מדוע? מדוע שתקו החברים! מדוע לא הגיד כל אחד, מה שהעיק על לבו, מה שמכאיב לו? למה לתת לאותה ההתרגזות וההתמרמרות הפנימית, שתהא מחלחלת ומפעפעת כארס, מכניסה רעל בכל חיינו, ולבסוף עלולה להביא לידי עיוות הדין וסילוף המחשבה. למה!
מלה בסלע משתוקא בתרי (המילה בסלע השתיקה בשניים). אולם יש אשר השתיקה עולה לשותק עצמו בדמים מרובים, ויש אשר הוא רוצה כבר אחר כך לדבר, ולא לדבר אלא לצעוק – ולא יכול. יש ויש…
לשיחה:
- מה הגורמים המעכבים שיחה כנה וביקורת פתוחה בתוך חבורה ובמעגל קבוצתי?
- מה מחיר השתיקה? מה יתרונותיה? איך מחזקים את היכולת של מעגל חברתי להתמודד עם שאלות קשות בצורה מקדמת?
