בראש מורם// במורשת דור בן שמחון
דור בן שמחון, גיבור ישראל, מפקד גדוד 52 של עוצבת "עקבות הברזל" (חטיבה 401), נפל בקרב בדרום לבנון ביוני 2026. בן שמחון, בן 32 בנופלו, גדל באופקים והתגורר בקיבוץ בית השיטה, היה בן זוג ואב. נפל בקרב לצד לוחמיו בטנק, יהי זכרם ברוך.
1.
בתיעוד שהופץ ברשת (לצפיה ללחוץ כאן) חוזר דור על מילים אלו (משיר "גדודי הבוקעים"-), עם חייליו לפני הכניסה ללחימה בלבנון:
בְּרֹאשׁ מוּרָם נַחְזֹר מִמְּשִׂימָתֵנוּ
אַחֲרֵי קְרָבוֹת רְווּיֵי דָּמִים
כִּמְנַצְּחִים נָנִיפָה אֶת דְּגָלֵינוּ
אָנוּ הַבּוֹקְעִים.
2.
ביום העצמאות האחרון (2026) כתב בן שמחון “דף מפקד” לחיילי הגדוד ולמשפחותיהם:
“בתחושת שליחות אדירה אני מצטרף למורשת ארוכת שנים המתעצבת ביתר שאת יחד עם ההסטוריה של מדינתנו, מאז השבעה באוקטובר" כתב.
“בעוד מספר רגעים, נשוב אל משימתנו, מאותגרים וקטלניים – נחושים להכריע את אויבינו למען בטחון תושבי ישראל”, הוסיף
3.
נסיים דברים אלו בשאלה החותמת מכתב להורים שכולים ששלח בשנת 1951 דוד בן גוריון:
"כפירי ישראל אלה מזגו בתוכם משובת נערים, הוד עלומים, חכמה עליונה, ערגון, עקידה וגבורה עזה ממוות.
"למות? – אין דבר, אם אך יודעים בשביל מה ומדוע", רשם אחד מהם ביומנו, זמן קצר לפני נפלו.
ובתוך גיבורי-רוח-וגוף אלה היו צעירים שנועדו להיות מאור-חכמה-ומדע לישראל ולגויים, ואשר אבידתם אין לה תשלומין לא רק להוריהם, לחבריהם ולמעריציהם, אלא גם לא לרוח ישראל סבא.
במה נוקיר זכרם המבורך? לא במצבות-אבן וגם לא בספר-זכרונות, אלא ברצון נאמן ומתמיד להידמות אליהם ככל האפשר.
היצליח דורנו בזאת?"
