ריבונות זיכרון ושורשים

ריבונות זיכרון ושורשים // דברי יששכר

השאיפה הריבונית מספר דברים ועד ימינו.

בעקבות קריאה במקרא בספר דברים, נכתב לקבוצת הלימוד "תורת האדמה" קריאה במקרא לצד מיזם "929 תנ"ך ביחד". אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ בלחיצה כאן.
בימים אלו, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, יש משמעות מיוחדת לקריאה בספר דברים בכלל ובמיוחד בפרקים ט"ז-י"ז. בפרק זה משה רבנו משרטט את קווי המתאר של הריבונות היהודית העתידית בארץ ישראל. הוא מדבר על הקמת מערכת משפט מסודרת "שופטים ושוטרים תתן לך.. ושפטו את העם משפט צדק" ומצווה על מינוי מלך. אלה הן שתי עדויות משמעותיות לשאיפה הריבונית העתיקה ויסודית של בני ישראל הקיימת בתודעתם מתקופת התורה. משה לא רק נותן הנחיות טכניות אלא מתאר את העקרונות המהותיים עליהם צריכים להיבנות מערכת המשפט והשלטון. בפרקים הללו יש חידוש לעומת העולם העתיק, לצד עמים שהתייחסו למלכם כאל הנמצא מעל החוק וייחסו לו כוחות מיוחדים, משה מזהיר את המלך "לבלתי רום לבבו מאחיו.. למען יאריך ימים". משה מצווה את בני ישראל להקים מערכת משפט שתרדוף אחרי צדק ותבער את הרע מישראל ובדרך זו תיכונן חברה מוסרית המבוססת על ערכי צדק, שלטון חוק ושוויון.
חשוב להבין שלאורך כל ההיסטוריה היהודית, גם בגלויות הקשות ביותר, יהודים המשיכו לקרוא את הפסוקים הללו מדי שנה. השאיפה הריבונית הזו, הרצון לחזור ולהיות עם המנהל את עצמו בארצו תחת מערכת משפט וצדק משלו לא נשכחה לרגע. היא הייתה חרוטה בראשם של הקוראים בתנ"ך בבתי המדרש ובבתי הכנסת בתימן, בפולין ובמרוקו. הפרק הזה בספר דברים פעל כמצפן פנימי ששמר על הזהות הלאומית חיה, גם כשלא הייתה לנו פיסת אדמה אחת.
הכוח העצום הזה של התנ"ך הוא שהזין את הוגי הציונות. דמויות כמו דוד בן-גוריון, הרצל ואחרים, ראו בתנ"ך הרבה יותר מספר דתי, עבורם הוא היה ספר היסוד של הלאום, המקור שממנו נשאבו הערכים והזכות המוסרית להקמת המדינה. הם הרגישו שהם לא ממציאים משהו חדש מאפס, אלא מקימים לתחייה את החזון של פרק י"ז, חזון של עם ריבוני החי לפי ערכי הצדק של נביאי ישראל.
כשאנחנו קוראים את פרק י"ז השבוע, יום הזיכרון ויום העצמאות מקבלים אור מיוחד. יום הזיכרון מזכיר לנו את המחיר הכבד של הריבונות הזו, טמון בו הכושר המיוחד שלנו לזכור בשביל העתיד ולא כדי להתרפק על העבר. ביום העצמאות אנו חוגגים את היכולת שלנו לבטא את שאיפתנו ארוכת המשך לתקומה ולריבונות. כשמציינים את האירועים הללו לצד קריאת הפסוקים העתיקים, מבינים את גודל הפלא, השאיפה היהודית לריבונות, שהחלה עוד בערבות מואב, מתקיימת לנגד עינינו כמציאות חיה. כפי שניסח זאת דוד בן גוריון: "הרצל לא המציא ולא גילה את רעיון התקומה הלאומית של עם ישראל. חזון זה, חזון הגאולה הממלכתית של האומה בארצה, ליווה את עם ישראל במשך כל שנות נדודיו". קריאת התנ"ך היום היא לא רק זיכרון של העבר, אלא הצהרה על הנצחיות שלנו ועל המבט שצופה תמיד קדימה.