"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" – הסיפור מעורר הלב שלנו / צוריאל אסף
מחשבות לקראת מגילת אסתר וימי הפורים. נקודת ההיפוך של סיפור המגילה מתרחשת בליל נדודי שינה כשספר הזיכרונות נפתח ומתוכו נזכר הסיפור. המן, העסוק בהכנת עץ הקץ, של מרדכי ושל היהודים, פוגש במלך שנזכר בסיפורו של מרדכי. הסיפור מביא את המלך לבקש לגמול למרדכי טובה. זהו הרגע שמסמן את תחילת נפילתו של המן הצורר.
הרגע הזה, שבו הסיפור שלך מציל אותך, הוא לא רק רגע מפתח בעלילת מגילת אסתר אלא הוא במידה רבה גם סמל התקווה של המגילה עצמה. המגילה מפקידה בידינו סיפור הצלה ובצידו עצה: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה" (ט28). מעין הבנה שמה שקרה בימים ההם רלוונטי להאיר גם את הזמן הזה, לאורך שרשרת הדורות, של סיפור העם והאדם.
גם כשאנחנו בשעתנו הקשה, גם בליל הנפש של נדודי שנת הנשמה, כשאנו שרויים בכאב ובאובדן, ואולי דווקא ברגעים כאלו, אנו נזכרים בסיפור שלנו, בתקצירי הפרקים הקודמים בסדרת החיים של העם היהודי.
ההשתייכות לסיפור הרחב והיפה היא תזכורת מחזקת רוח שבכוחה להושיט לנו יד ולסייע לנו להפוך לטובה ולקדם לתקווה את הפרק שאנחנו כותבים בסיפור שירשנו. הסיפור שלא נגמר ושסופו מוכרח להיות טוב.
