צמחים מצמיחים ומחסנים // שרה אביגור
(המקור הוא עדות חלוצה מחלוצות כנרת. שרה אביגור (מאירוב) שכלה את בנה גור במלחמת העצמאות בקרבות המגן בגליל)
אהבתי מאוד את הטבע על כל תמורותיו. בכל נימי נפשי הייתי דבוקה באדמה. הבנתי את שפתה האילמת והיא דובבה לנפשי. מצאתי ענין והנאה לעבדה ולטפחה.
אני רואה את עצמי מהלכת בחלקת-הנסיונות בין חומות הירק של שורות העגבניות המודלות. עגבניות מטופחות ביד אמונה, הן עולות וצומחות לתפארת. מתוך התאחדות עם האדמה והצמח ידעתי לנחש ברגע הנכון את אשר חסר לו, את אשר עשוי להיטיב לו, למען ישגשג ויניב את פריו בנדיבות. חשתי בדרישתו האילמת של הצמח, ובאותה הסכמה אילמת הייתי נענית לו. אני מְדַלָּה את השיחים הענפים, גבעוליהם רוויי-המים, השבירים והמכוסים כעין אבק זהבהב נוצץ. כל שבר של ענף מכאיב לגופי. הרגשת בטחון ושלוה שורה עלי בראותי את השיחים החסונים הזקופים פורשים את ענפיהם לצדדים באצילות. בראותי את אשכולות הפרי הגדולים התלויים ויורדים בכובד למטה, את המראה הנאה של כל עגבניה ועגבניה, אשר שום מחסור ופגע לא סירסו את הצורה היפה והמושלמת שהעניק לה הטבע.
ועולים ימי השתילה, שעה שבחרדת-לב ובחזק-יד עוקרים את השתיל הרך מהמשתלה ומפקידים אותו בשדה הפתוח לרוחות חמסין ולשרב של סוף הקיץ, בלי דעת מה יהיה גורלו.
כבידיד גדול טיפלתי באדמה והתיחדתי עמה. מעולם לא השתעממתי בחברתה. בקלות הייתי מהלכת על-פניה, שלא לרמוס בכובד גופי את החיים הרוחשים בחובה.
במדי – מכנסי-עבודה, מעיל קצר וכובע חאקי – חשתי את עצמי יותר מחוסנת, מוגנת יותר מעצמי ומסבך-החיים.
גורם חשוב לחוסר שיווי-המשקל שבחיי היתה תסיסתי התמיד שלי לקראת השתלמות. המשק המגוון, על ענפיו השונים, עורר את סקרנותי הלוהטת ושימש דחיפה בלתי-פוסקת ליצר-הלימוד. לא יכולתי להישאר אדישה אף למקצוע אחד.
בלי הרף השתדלתי להכיר מקצועות חדשים; השתדלתי גם להרחיב ולהעמיק את ידיעותי בכל ענף וענף. מובן שמעולם לא סיפוקוני הידיעות אשר רכשתי; ראיתי בעיקר את החסר לי, אולם קשה היה ללמוד בתנאינו אז.
זכורים לי הלילות שבהם ישבתי ליד המנורה הדולקת, כשהספר פתוח לפני ואני קוראת משפט אחד פעמים אחדות, האיברים כבדים, המוח מעורפל ואינו קולט, העיניים נעצמות, ובבוקר גדולה האכזבה.
לעתים אני מוצאת את עצמי ישנה בבגדים; המנורה מוסיפה לדלוק; והספר פתוח באותו הדף שבו פתחתיו אמש.
לעומת זאת מה רבים היו בבוקר הסיפוק והבהירות לאחר שהצלחתי אמש לגלות משהו חדש בשבילי. הייתי מתהלכת בשדה ואגב עבודה חושבת על הנושא שעיינתי בו.
לשיחה:
- כיצד עבודת האדמה משפיעה על הכותבת?
- מה היחס בין המשימה בשטח לבין תנועת הלימוד והצמיחה שהיא מעוררת אצל הכותבת?
- שתפו בחוויות שלכם של צמיחה מתוך התנסות בעבודת אדמה.
