להיות נחוץ // התכתבות עם בן גוריון
(מערכת השדה מקדישה את המקור למשפחות משרתי המילואים העומדים על המשמרת סבב אחרי סבב, במלאת קרוב לשלוש שנים של מערכה. )
רות אביגור (מאירוב) גדלה בקבוצת כנרת בשנים בהן היה אביה שאול מגויס לצרכי-הציבור של הישוב העברי המתחדש.
(שאול אביגור היה מראשי המוסד לעלייה ב'- ממארגני ההעפלה לארץ, ודמות מפתח בנושא הרכש הבטחוני להגנה ולמדינת ישראל עם הקמתה)
בשנת 1936, בהיותה כבת 12 כתבה רות מכתב לבן גוריון:
"בן גוריון מנהיג הפועלים!
אני מבקשת ממך לשחרר את אבא שלי. גם אני רוצה שיהיה לי אבא בבית כמו לכל הילדים."
על כך ענה לה בן גוריון במכתב:
"רות חביבה ויקרה שלום.
אני רוצה מאד למלא בקשתך, אבל אי אפשר לבחור איש במקום אבא, כי אבא דרוש לנו ולא אחר במקומו.
האם את יכולה לבחור לך אבא אחר במקום אבא שלך? ואילו הייתי מבקש ממך שתקחי לך אבא אחר- האם יכלת למלא את בקשתי?
גם אנחנו לא יכולים לבחור אחר, כי הוא נחוץ לנו.
תבקשי אולי מאבא שיקח אותך למקום עבודתו. כי אבא במקומו- ולא אתן שמי שהוא אחר יקח מקום זה.
חברך
ד. בן גוריון.
(תאמרי זאת גם לאחיך הקטן.)"
לשיחה:
- המחיר ששילמה משפחת מאירוב היה כבד ואולם תרומתם להקמת המדינה אכן הייתה חיונית. מה דעתכם על דילמת השירות שעולה מתכתובת זו? מה דעתכם על תשובת בן גוריון?
- מצב המלחמה המתמשך כיום מחדד בעוצמה את המחיר שמשלמים האנשים "הנחוצים" גם בשנים אלה, כיצד אנו יכולים לסייע להם ולחזק אותם?
