לדעת את האחר דרך העצמי והטבע
א.ד. גורדון
את החיים צריך לבקש בחיים, בעצם החיים, צריך לבקש בכל רגע, כי כל רגע הוא אות חדשה, מלה חדשה, פרק חדש, – הכל לפי החי, לפי כוח החיים. צריך לבקש כמו שמבקשים את היופי שבטבע, את האור הגנוז שבטבע.
יחיד האדם בטבע, בשעה שהוא מבקש את השפע העליון, ויחיד הוא צריך להיות בחיים, אם הוא מבקש את אור החיים. מה לו ולאחרים איך שהם חיים ומה שהם מבקשים? – הוא צריך לבקש את דרכו כמו שהוא מבקש בטבע, כשהוא הולך על עברי פי תהומות או על ראשי הרים זקופים ומכוסים שלג עולמים.
ורק באופן כזה יפגשו כל היחידים, אם כל אחד ידע לבקש את דרכו לעצמו. כי רק באופן כזה ידע האדם את נפש חברו, את נפש האדם בכלל, כי ידע את נפשו עצמו לכל עומקה ולכל היקפה, בכל מצביה ובכל הליכותיה.
אהרן דוד גורדון ( 1856-1922), חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצים ולחלוצות
נסחו במילים שלכם את הטענה המרכזית של הקטע
מה היחס לפי הקטע בין האדם היחיד לבין ההתחדשות של החיים והטבע?
מה היחס בין הכרת האדם את עצמו להכרתו את חברו?
האם תוכלו לתת דוגמאות להתחדשות ולחוויה של התחיות מתוך מגע עם הטבע?
#זהות אישית #ערבות הדדית
