לפחד "אחר כך" // נתיבה בן יהודה
בן-אדם טוב למולדת שלו היקרה אם זה בן אדם שיכול לדחות… תתאפק. למשל – לדחות את הפחד – לאחרי הקרב. הרי אי אפשר לא לפחוד בכלל, אבל מה שכן אפשר זה לא לפחוד *עכשיו*. קודם תעשה, אחרי זה תפחד. קודם כל תגמור מה שצריך לעשות, ואחרי זה, "אחרי-כן". כשתלך הביתה, למשל, כשתנסה להירדם, – תפחד לך כמה שאתה רוצה. תתפוצץ מרוב פחד. לא מעניין אף אחד. אף אחד לא אומר לך לא לפחוד ככלל, חס וחלילה. שמעת פעם שמישהו אמר לך את זה? אתה בפירוש יכול לפחוד כאוות נפשך. פה – לא. אם אתה חושב לפחוד פה – אז תדע לך שאין לך סיכוי לצאת מזה. כי כשפוחדים עושים שטויות, עושים בדיוק ההיפך ממה שצריך לעשות. וזה יכול להרוג אותך. וגם מפריע לכל החבר'ה. בשטויות. פשוט אפשר להשתגע מהפחדנים האלה. מבלבלים את המוח שזה דבר נורא. כבר היה יותר טוב שייפצעו, אז אתה לוקח אותם על אלונקה וזהו. אה פה – שלא תעיז לפחוד. אתה רוצה לפחוד – לך הביתה, בבית – לא איכפת אפילו אם תשתגע מרוב פחד. לאף אחד לא יהיה איכפת. רק אל תחזור. נסתדר בלעדיך. ניקח חדשים.
(( מתוך הספר '1948 בין הספירות' העוסק בראשית מלחמת העצמאות במסגרת הפלמ"ח.
בין הספירה הישנה- "2000 שנות גלות"- שנגמרה. (אחרי הצהרת החלוקה)
לבין הספירה החדשה- "מאז קום המדינה"- שעוד לא התחילה (לפני הצהרת העצמאות) ))
לשיחה:
- מה הלך הרוח של הקטע, כיצד מתמודדים עם פחד לפי המקור?
- מה יתרון הלך הרוח הזה? מה השגיו? מה החסרונות של שיטת התמודדות כזו? מה המחיר שלה?
- שתפו כיצד מתמודדים עם פחד מול אתגרי העת הזאת. עצות. טיפים. חוויות.
