להאזין לקריאת ההתיישבות // יגאל אלון
ההתיישבות, נוסף על היותה נכס כלכלי-לאומי כיצרן של מזון ושל חומרי גלם לתעשיה ושל מוצרי יצוא- היא האמצעי הראשי שבידי המדינה, להבטחת נוכחות יהודית באזורי ארץ בלתי מאוכלסים ובאזורי סְפר ותיקים וחדשים, על כל המשמעות הבטחונית והמדינית המשתמעת מכך. חשבון, ולו גם חטוף, יוכיח, כי השטחים הריקים הממתינים כיום למתיישבים, בתחום השיפוט הישראלי כבשטחים מוחזקים, מגיעים בממדיהם להיקף כולל של השטחים שיישבנו במשך שלושים שנות המאנדט הבריטי בארץ־ישראל: אך בהבדל אחד: את אשר הקמנו בטרם מדינה במשך שלושים שנה יש לעשות עתה תוך עשור אחד, אם לא פחות מזה.
מכאן, שהאתגר הלאומי בתחום ההתיישבותי הוא גדול כיום עוד יותר משהיה בכמה וכמה תקופות בתולדותיה החדשות של ארץ-ישראל.
בחברה פאטריוטית, במובנו הנכון של המונח "פאטריוטי", די היה במשימה כזאת כדי להניע רבבות בני נוער וזוגות צעירים לפנות אל ההתיישבות הקיבוצית, המושבית ואפילו העירונית, במקומות בעלי חיוניות לאומית מיוחדת. וגם אנו, מצידנו, שומה עלינו לעשות יותר מאשר אנו עושים, כדי להעלות מחדש את ההתיישבות למדרגת יעוד ומשימה אקטואלית גם יחד, באותה רמה של דחיפות וחיוניות, שנודע לה בימי "חומה ומגדל", כוונתי לא רק לדרכי ההסברה אלא גם לפעילות אינטנסיבית יותר בתחום החינוכי בבית הספר, בתנועות הנוער, בקרב הדור הצעיר של הקיבוץ עצמו, ובמסגרות ציבוריות שונות המוכנות, לפחות, להאזין לקריאת ההתיישבות.
(מתוך הספר 'כלים שלובים' המקור משנת 1971)
לשיחה:
- מה הטיעון המרכזי בקטע ומה המשמעות של ההתיישבות לפי הקטע?
- כיצד אנו מבינים ותופשים את האתגר בו המקור עוסק בישראל כיום?
- איך נסייע לאותה האזנה ופעולה ברוח "קריאת ההתיישבות"?
