קציר וניצחון החיים // ש.שלום
(עדות של מחנך במושבת החלוצים "כפר חסידים" בגליל, מתוך ספרו "אדמה ושמי שמיים", המקור מתאר את שמחת הקציר אחרי ההתמודדות עם המגיפות ומחלות המלריה שהכו בחלוצים)
ואולם במסתרים ובאין יודעים נלחמו החיים את מלחמתם העקשנית, כי על כן החיים ולא המות הם שהביאו נידחי ישראל אלה מעיירות הגולה ומכפרי הנכר להתיכם יחד וללכדם לגוש אחד על האדמה אשר לוקחו ממנה, ואשר דמם שיוע אליה מכל דרכי הנדודים. עוד המות קוצר את קצירו ביד רמה, והנה יצא דור חדש מחיתוליו, נערי גלות דלולי פנים ורחופי עצמות, ניערו מעליהם עובש גיטאות וטחב מרתפים ונעשו בן שנה-שנתים לבחורים זקופים ותקיפים, ששים לעמל ובזים לכפן, שהובילו יחד עם אבותיהם הישישים והתשושים קציר אחר מן השדות שנחרשו ונזרעו אף על פי כן, קציר דגן וקציר שחת, תירס ובקיה. והנערות עם אמותיהן… תלשו מן הגינות, אשר גידלו בעצבונן, ירק לתפארת, יבול רב, גזר וסלק וכרוב וכרובית, צנון ובצל, פולים ואפונה. מתהלוכות ההלויות חזרו הבחורים לניר ניר, מערש דוי קמו הנערות אל החליבה ברפתות. הפרות שנותרו מן המגיפות מצאו מרעה טוב ודשן דוקא באדמת הביצות. הלולים החלו מתמלאים עופות חדשים שקירקרו למרחוק את קרקור האביב. השכול האכזרי חישל רצונות של ברזל, אבדן כל משען ומשענת חולל פלאים בגוף המעורער. החיים והמות נפגשו פנים אל פנים, והאדמה הברוכה הייתה עם החיים.
לשיחה
- מה הלך הרוח של תקופת הקציר שחווים החלוצים אחרי ההתמודדות עם השכול של המחלות? כיצד החיבור לאדמה מסייע להם להתמודד?
- כיצד חיבור לאדמה והבשלת יבול בשטח מסייעת לנו לעבד את מצב המלחמה ואתגרי השעה שאנחנו חווים כיום?
